בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אז מה היה לנו?

מי שמרכיב משהו מחדש בכל פעם לא בהכרח מבין בבנייה. קמפיין שלם נזרק לפח ולא בגלל ששוב לא הגענו לסוף הסרט. מסכן ניר ביטון

תגובות

ניר ביטון, שהוא בכלל קשר ומשחק בקבוצה כמו מ.ס. אשדוד, הפך במערבולת הזימונים והציוותים שסידר לנו לואיס פרננדז בחודשים האחרונים (מישהו זוכר את המגן השמאלי אלרואי כהן?) לבלם פוטנציאלי בהרכב הנבחרת למשחק הערב. יש כאן שתי אפשרויות: או שאף אחד כאן חוץ מפרננדז לא מבין בכדורגל, או שאין בכלל, בהגדרה, מה להבין בכדורגל - בלם, קשר, חלוץ, מגן? לא משנה, העיקר שיהיו 11 באותו צבע ועם אותה תעודת זהות. מאמן כדורגל, אם כך, צריך בסך הכל לדעת לספור. או להיות פקיד במשרד הפנים.

יש לכם מה לומר על ההרכב של פרננדז? דברו איתנו בעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

הלקח ברור - מי שמרכיב משהו מחדש בכל פעם לא בהכרח מבין בבנייה. 10 משחקים וקמפיין שלם נזרקו לפח ולא בגלל העובדה ששוב לא הגענו לסוף הסרט. את הסוף הזה הרי כבר ראינו בכל הקמפיינים הקודמים. משופע בשחקנים צעירים, לא הצליח הכדורגל הישראלי לעמוד לעומק על איכותם (מעבר לקביעה הישראלית האוטומטית והמכלילה "כולם זבל") במשך למעלה משנה.

שרון בוקוב

האם הרווחנו מגן שמאלי לקמפיינים הבאים? ואם כן, מי? טוואטחה, בן הרוש או ששוב נתקענו עם יואב זיו? ומגן ימני, מי? בונדר, חוטבא, גרשון? מה בנוגע לצירוף המועדף בקישור האחורי? נאתכו וכיאל? כיאל ואלמוג כהן? אולי עדיף בכלל להציב שם את זהבי? ובחוד ההתקפה, מי היה לנו שם - שהר, שכטר, חמד, ברדה? אולי טעינו כששכחנו את טוטו תמוז, אלירן עטר ודודו ביטון? ומליקסון, עדיף על רפאלוב, שעדיף על ורמוט, שלא יכול להיכנס לנעליים של בניון? או שכן?

איך אתם מעדיפים את זה, שלושה בלמים כמו מול קרואטיה או שניים כמו נגד היוונים? שני חלוצים כמו נגד גאורגיה או אחד כמו בגאורגיה? לואיס פרננדז, "המאמן של השחקנים", רובין הוד שמחלק לעניים סטים של אימוניות יוקרתיות, הוא באופן אבסורדי אויבם הגדול ביותר. חלק מהמוזמנים החדשים הרבים ששטפו את הנבחרת בקמפיין האחרון בהחלט ראוי לאמון ולמאמן שנותן להם הזדמנות - לא לאחד שגוזל אותה באותה מהירות.

הערב תישמע שריקת הסיום. ניצחון יבטיח את המקום השלישי. יהיה בכך צדק פואטי, סמליות של ממש. אותו המקום בו התחלנו הוא גם זה בו מצאנו את עצמנו בסיום. לדרוך במקום קוראים לזה בעברית. Au Revoir בצרפתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#