נכון, בזכות אורנה אוסטפלד

אתמול טען אייל גיל כי אוסטלפד הפנתה את גבה לכדורסל הנשים והפכה ממאמנת מוערכת לעסקנית. דורית קרן צבי עונה לו

דורית קרן צבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דורית קרן צבי

נתחיל בגילוי הכי לא נאות שיש, ולו משום שאין פה שום גילוי: אורנה אוסטפלד היא החברה הכי טובה שלי, ובשנים האחרונות גם הבוסית שלי. עכשיו, כשהורדנו את הגורילה מהגב, אפשר לעשות סדר בג'ונגל.

מה אתם חושבים על שביתת השחקניות הישראליות?

אין לי מושג מי זה אייל גיל. אבל בניגוד אליו, מאחר שמעולם לא נפגשנו, לא החלפנו מלה ולא עשיתי עליו שום תחקיר עומק - לא נראה לי ראוי לכתוב עליו. מה שכן, אשמח להפריך כמה מהתזות שלו. אז הנה כמה מהדברים שנכתבו אתמול בטור של אייל גיל והתייחסו לאוסטפלד:

אוסטפלדצילום: שרון בוקוב

"...הדבר המשמעותי באמת שקרה אתמול הוא הפיכתו הרשמית של הענף מכדורסל הנשים למגרש הפרטי של אוסטפלד". העובדות: כדורסל הנשים הוא כבר 25 שנים מגרשה הפרטי של אוסטפלד. מהרגע בו הקימה את ל.כ.ן, לקידום כדורסל נשים, דרך כל הבג"צים שהגישה כדי לקדם את הענף. הזכייה בהם לא רק הגדילה משמעותית את תקציבי הקבוצות, אלא הביאה לחשיפה תקשורתית ממנה נהנות היום השחקניות השובתות. לא ראיתי שמישהו טען אז, בתוך כל המאבקים והמחירים שהיא שילמה, כי מדובר במגרשה הפרטי.

"אותה אוסטפלד שהפכה בזכותו לשם שגור...". לא נורא, התבלבלת קצת. הענף הוא שהפך לשגור בזכותה, שהרי רק בזכות בג"צ שהגישה החלו לשדר משחקי נשים. "...שעשתה קריירה שלמה מכדורסל נשים". תגיד, אייל גיל, ואתה לא עושה קריירה שלמה כעיתונאי? יש בעיה עם לעשות קריירה מכדורסל נשים? תשאל את מאות הילדות שבזכות הפעילות הסיזיפית ורבת השנים של אוסטפלד הפכו לשחקניות מקצועניות אם הן מתביישות בקריירה שלהן, או שאולי הן גאות בה.

"...הפנתה את גבה לכדורסל, לנשים ולשחקניות הישראליות". מאחר שמעולם לא דיברת עם אוסטפלד, לא שאלת אותה מה דעתה על השחקנית הישראלית ולא שמעת ממנה מה היא חושבת על מצבו הנוכחי של כדורסל הנשים, אניח שמדובר בדעתך בלבד. ומאחר שכך, מן הראוי להציג אלטרנטיבה. אפשר לחלוק על אורנה אוסטפלד, שחושבת שכרגע לפחות הליגה המקצוענית צריכה ארבע זרות (ולא ניכנס לסיבות, כי לשם כך צריך גיליון שלם), אפשר גם לחלוק על כל טענה כזו או אחרת שלה. אבל אי אפשר לחשוד בה בהפניית גב לכדורסל הנשים בישראל. נקודה. בלי אבל, בלי סימני שאלה. פשוט אי אפשר.

למה לה לקחת מפעל חיים שלה ולחרב אותו? איזו סיבה יש לה להרוס את מה שהיא עצמה בנתה? איך אפשר להסביר שהחשודה בניסיון הרצח הזה היא האישה היחידה כמעט ששמרה אותו בחיים בשלושים השנים האחרונות? אז אולי היא טועה ואולי לא, אבל הדמוניזציה שעושים לה דברים כמו אלה שנכתבו כאן אתמול, היא בבחינת סימון מטרה לגופו של אדם במקום לגופו של דבר.

אורנה אוסטפלד, אגב, לא לבד. היא התחילה עם שותפות לדרך, שרובן פרשו במהלך השנים בשל השחיקה העצומה מהמאבקים בכל החזיתות. מצד שני, אפשר להבין אותן. להן כבר לא קוראים קוטריות מקצועיות.

הכותבת היא מנכ"לית קבוצת הנשים של רמת השרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ