בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כולם יודעים שאירופה אפורה

מה שהתחיל באופטימיות וגשם, נמשך עם אכזבה והרבה גשם. סיכום ערב עגום בבלומפילד. כי גם הפסד בכבוד לא משאיר הרבה כבוד

תגובות

"זה יום המזל שלך" פנה אליי אדם שלא פגשתי מעולם ונתן לי שני כרטיסים במתנה לשער 7 ממש כמה דקות לפני תחילת המשחק. בתמורה הענקתי לו את המבט הכי חשדני שיכולתי לגייס ולקחתי את הכרטיסים, כי כשנותנים לך תיקח וכל זה. הוא מצידו פשוט חייך והלך. הבחור הנדיב כנראה ידע משהו שאני לא ידעתי, שזו לא הולכת להיות חוויה, בטח לא אירופית.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

למען האמת זה התחיל כמו ערב אירופי לכל דבר; אם זה במזג האוויר הגשום, ואם זה בחבורות אוהדים אנגלים שיכורים שהראו לעשרת אלפים אוהדים בצהוב שמספיק רק 80 אדומים וכמה ליטרים של בירה כדי לנצח בנוקאאוט בתחרות העידוד. אבל אירופה נותרה עמוק במחשבות ברגע שהתחיל המשחק.

קידר ניר

היה משהו מוזר ותבוסתני בדרך שבה ניגשה מכבי תל אביב, כמו גם האוהדים שלה, למשחק הזה. בשער 7 דיברו בעיקר על הגובה של האנגלים, הרגלי האכילה שלהם וכמה ייגמר לזכותם – ממש כאילו מדובר באריות הפרמייר-ליג. על המגרש, שוב פער בין מחשבות למציאות - מקסימום חתולים.

היה חסר משהו בחוויית הישיבה ביציע במשחק בשלב הבתים של הליגה האירופית; מפגש מול קבוצה כל כך בינונית ומשעממת כמו סטוק זה כמו ללכת עם ולהרגיש בלי. עם סמל הליגה האירופית על החולצה, עם ההמנון המוזר והאפור לעומת זה של הצ'מפיונס, עם ההפסדים והספיגות ממצבים נייחים – אבל בלי ההתרגשות והיוקרה. זו לא צ'לסי, בטח לא היונייטד ואפילו לא טוטנהאם, אז גם הפסד בכבוד לא משאיר הרבה כבוד.

קידר ניר

במצב כזה מנסים להוציא את המקסימום. במחצית המשחק עלה פיטר קראוץ' לחימום ואנחנו ניחמנו האחד את השני ב-"לפחות ראינו את פיטר קראוץ'" וניסינו להיזכר בשמות של שחקנים גבוהים אחרים. אחרי שהוא כבש זה שודרג ל-"לפחות ראינו את פיטר קראוץ' כובש" – משל היה לראול, אינזאגי או ראיין גיגס. שם התחילה ונגמרה האופטימיות שלנו.

עמוק במחצית השנייה כשהעיניים ראו בעיקר את המטריות של היושבים בשורות שלפנינו - מראה הרבה יותר מעודד ממה שהראו החבר'ה בצהוב - ניסיתי לחשוב באמת האם זהו יום המזל שלי. הבחירה ללכת למשחק של קבוצת הכדורגל במקום למועדון הכדורסל מול ריאל מדריד, הגשם בבלומפילד הפתוח לעומת נוקיה המחומם והדריכה בתוך השלולית נתנו תשובה חד משמעית – גם על מתנות משלמים מס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#