ה-MVP האמיתי של מכבי תל אביב

לעשות את החילוף הנכון בזמן הנכון, להעלות את החמישייה המתאימה ולתמרן בין שחקני הסגל. על יצירת האמנות הזו חתום דייויד בלאט

אייל גיל
אייל גיל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל גיל
אייל גיל

יש משחקים בהם דברים לא הולכים, יש ימים שהזריקות פשוט לא נכנסות. ברגעים כאלה צריכה קבוצת כדורסל חבורת שחקנים חכמה, וחשוב לא פחות - מאמן חד, מנוסה ופיקח. למכבי תל אביב אין קלע אוטומטי ומפחיד כמו סשה וויאצ'יץ', וביום מפוזר יחסית של ג'ורדן פרמאר, כמעט נטול קליעות של דווין סמית' וכאשר היתרון הגדול בדרך כלל שמספק סופו מתאזן מול היכולת הנהדרת של באראץ - מזלה שיש לה את דייויד בלאט.

עד לאן מסוגל דייויד בלאט לקחת את מכבי תל אביב?

אחרי עונה מצוינת כמו שמכבי חוותה בשנה שעברה, קשה לחדש על החוכמה ויכולות האימון המשוכללות של בלאט, אבל משחק כמו זה שהיה אתמול באיסטנבול מחייב התבוננות נוספת על הפלוס הגדול ביותר שהמשיך עם מכבי מעונת גמר היורוליג הנפלאה שהסתיימה - האיש על הקווים.

כיום מכבי כבר פחות מצליחה ללחוץ ביעילות, מנפקת הרבה פחות התקפות מסודרות והיתרון הפיסי שלה בעמדות הגארדים כמעט נמחק. אבל נותר לה בורג מרכזי שממשיך לכוון את המערכת, גם במצבים לא פשוטים, כמו שלושה משחקים בשבוע או משחק חוץ קשה באיסטנבול מול קבוצת מיליונרים שרק פיינל-פור יש לה בראש.

7 מתוך 7 |
ליאור אליהו נלחם במגרש של הטורקים
1 מתוך 7 |
החיים של שחורציאניטיס בצבע מול באראץ' ו-וויאצ'יץ'
2 מתוך 7 |
וויאצ'יץ' (משמאל) מול סמית' והנדריקס

חשוב לציין שמכבי נהנתה אתמול מיתרון שרבות מיריבותיה בבית לא יזכו לו, בעקבות חסרונו המשמעותי של טרנס קינסיי והתרומה המוגבלת של ולאדו אילייבסקי. בלאט ידע לזהות את הרוטציה שהתקצרה לטורקים, לחץ וניהל רכבת חילופים. לרוב, משחק עם חילופים נונסטופ הוא קשה לצפייה ומעיד על לחץ וחוסר ארגון על הספסל, אבל אצל בלאט הכל מתוכנן. כך הוא קיבל את פרמאר וסופו רעננים יחסית לרבע האחרון, כך איתר אתמול מקצה הרוטציה דווקא את טל בורשטיין, כך השאיר את סמית' למרות שלא קלע אך הצליח בדקות רבות לחסל את האיום מרחוק של וויאצ'יץ', כך הרוויח ריבאונדים חשובים מהנדריקס ומג'יימס, וניצל דקות של חוכמת משחק ואסיסטים טובים מאוחיון.

לדעת לעשות את החילוף הנכון בזמן הנכון, לדעת להעלות את החמישייה המתאימה בזמן נתון ולאזן בהצלחה מרבית בין 12 שחקנים, זו יצירת אמנות. לכן, למרות משחק לא מרהיב, דווקא הניצחון הלא יפהפה אך החשוב מאוד באיסטנבול, היה אחד מהיצירות המופלאות של דייויד בלאט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ