בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מודל מיוחד

ניצחונו הגדול ביותר של שניאור יהיה כיצד ייזכר - ישר, הגון, נטול אינטרסים. או כפי שאמר עליו גרונדמן: "לא מייצרים יותר אנשים כאלה"

2תגובות

בחייו של יצחק שניאור היו רק שני צבעים - שחור ולבן. את מי שאהב, אהב עד קצה העולם. את מי שלא, לא ראה ממטר. עולמו של מי שהיה גדול בלמי ישראל בכל הזמנים היה מורכב אך ורק מטובים ומרעים. לא היה אמצע.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

הוא היה זן מיוחד של איש עקרונות, מוסר, צדק, הגינות, יושר ומעל לכל דייקנות. מי שזייף עבר אצלו מהצד הלבן לשחור. הוא היה חסיד המשמעת האבסולוטית. אין פשרות. עשרות שנים רחץ בחוף גורדון עם שחר, אסור היה להחמיץ, כי משמעת עצמית היא ערך עליון. אם אתה עושה משהו, אתה עושה אותו בדבקות מוחלטת.

הוא היה זן מיוחד, כי אין כמעט עוד דוגמה בעולם לחצי מאמן נבחרת לאומית. הוא היה החצי השני של יענקל'ה גרונדמן - פעם ראשונה שהכינוי ש.ג. נאמר בקונוטציה של שבח. כאשר מונו השניים לאמן את נבחרת ישראל, אמרו שהפיצוץ בלתי נמנע ויגיע תוך ימים. שניאור היה עקשן, נוקשה ובלתי מתפשר. גרונדמן היה איש הסחבק והצחוקים. זו היתה חוויה נדירה לשבת לצד שניהם ולשמוע אותם מתווכחים מי עדיף כמגן ימני. כי הוויכוח היה מלווה תמיד בשילוב נדיר של רצינות עילאית וצחוק מתפרץ. בין השניים נקשרו יחסים בלתי רגילים, כאילו היו נשמה אחת. כאשר נפטר יענקל'ה המשיך שניאור לפקוד את ביתו כדי לנחם את רעייתו יסמין. מדי שבת בבוקר היה מביא את גדולי דור הכדורגל לביתה.

עוזי קרן

מאז 1970, הם היו היחידים שהצליחו להביא את הנבחרת הכי קרוב שאפשר לגביע העולם. העלייה למשחקי ההצלבה מול קולומביה במוקדמות איטליה 90' היתה הישג נדיר, בעיקר מפני שהצליחו לגבור על פרנק ארוק, המאמן האוסטרלי האגדי, שהביס את ישראל שוב ושוב. כשביקר ארוק בארץ אמר בלעג: "לא הצלחתם לנצח אותי, אז מיניתם לנבחרת שני מאמנים". אחרי שישראל ניצחה באוסטרליה, שאלתי את ארוק: "מה אתה אומר עכשיו על שני המאמנים?". הוא ענה בזעם: "בפעם הבאה תביאו ארבעה". שניאור גיחך, גרונדמן התפוצץ מצחוק, והחב"דניקים הרקידו את שחקני הנבחרת באוטובוס בדרך למלון.

שניאור זכה כשחקן בארבע אליפויות, וכמאמן בשלוש. אבל ניצחונו הגדול ביותר יהיה כיצד ייזכר - ישר, הגון, נטול אינטרסים. הוא היה לוחם אצ"ל פטריוטי וקנאי, אוהב ישראל, אוהב הנבחרת. מעולם לא דיבר סרה, תמיד נתן כבוד.

שניאור היה מודל מיוחד, או כמו שהיה אומר עליו גרונדמן: "לא מייצרים יותר אנשים כאלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#