בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיבת החמש מחזור 14: ואיזה מסכנים האוהדים

אוהדי חיפה הבינו איך זה לקבל 3 בראש, אוהדי מכבי לא יודעים אם להתגעגע לנמני ואוהדי הפועל מאוכזבים שזה קל מדי. 5 הערות על מחזור 14

תגובות

1. כמה שאוהדי מכבי תל אביב חיכו לקיץ 2011. בקיץ הזה לא אמור היה לנחות שם גדול ולא היה תקציב מנופח, אפילו לא נערך משחק ראווה עם כוכבים גדולים. בקיץ 2011 היריבה השנואה אמורה היתה להתפרק מנכסיה. בקיץ הזה צריכה היתה הפועל תל אביב להישאר עם שחקנים זקנים כמו וואליד באדיר ודדי בן דיין, לצד שחקנים אפורים שאין להם מקום אפילו בבני יהודה. ורמוט, שכטר, זהבי ואניימה שעזבו בקיץ האחרון היוו את החולייה האחרונה בהתפרקות השושלת ששורשיה נעוצים בביבראס נאתכו שעזב באמצע העונה הקודמת. שלא לדבר על גוטמן.

אבל הפועל תל אביב, כמו מכבי עצמה לפני שני עשורים, לא נתנה לגל העזיבות למוטט אותה. את הרכש המשמעותי ביותר העונה עשו בוולפסון דווקא על הקווים, למרות התרגיל המסריח שעשו ליוסי אבוקסיס - אבל אל דאגה, צלחת האליפות במאי תשכיח את זה מכולם (פרט למספר 8 אדום). לומר כבר עכשיו שהפועל תל אביב תיקח אליפות יהיה מוקדם מדי, כי הרי המשבר יגיע מתישהו, אבל כרגע לפחות לא נראה שיש מי שינצל את זה. אלא אם לקבוצה צנועה מהצפון יש תוכניות אחרות והיא מתכוונת להוציא אותן לפועל כבר בשבוע הבא.

שרון בוקוב

2. מכבי של איוניר לא נראתה טוב בחודשיים האחרונים, אפשר אפילו לומר שהיא נראתה רע מאוד. אם במחזור ה-14 הצהובים נמצאים במרחק זהה (10 נק') מהמקום הראשון כמו גם מהמקום המוליך לליגה הלאומית – הנתונים כבר מדברים בפני עצמם. אבל עם זאת, לא איוניר הוא זה שהיה צריך לשלם את המחיר. רבים אהבו לשלוף את הנתון לפיו אבי נמני (שהדגים שמחה לאיד קבל עם, עדה ובוני גינצבורג) היה עם יותר נקודות בתקופה המקבילה - אבל מתעלמים מכך שאחוזי ההצלחה של איוניר במכבי (59%) היו הגבוהים ביותר מכל המאמנים של מכבי משנות האלפיים. ובלי קשר לסטטיסטיקה, למכבי של איוניר היתה שיטה: הנעת כדור סבלנית והתבססות על משחק אגפים ויצירתיות בחוד.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות מספורט הארץ ישירות אליכם

שרון בוקוב

השיטה קרסה כשהרגליים של ההגנה רעדו, וכשאלה רועדות הקבוצה כולה משחקת בחוסר ביטחון ומפחדת לעלות למעלה או להניע כדור בצורה רגועה עד למציאת הפרצה.
מה שעבד בפתיחת העונה היה צריך לעבוד לאורך כל העונה. סגנון משחק שאפשר כיבוש ארבעה שערים לרשת אשדוד (כמעט שליש מכל השערים שספגה) היה צריך לאפשר כיבושים גם מול בית"ר ירושלים, הפועל עכו ובני יהודה. הסיבה המרכזית נעוצה בכך שחמישה שחקנים עברו במכבי בתפקיד הבלם עד כה ובכל משחק אחד מהם היה אחראי לספיגה אומללה (בעיקר ניבאלדו ופאביצ'ביץ'). היה צריך לרדת למטה כדי לאתר את האשמים האמיתיים במצבה של הקבוצה, אבל כרגיל במזרח התיכון, העם לא ינוח עד שלא יקבל את ראשו של הראש.

3. במ.ס אשדוד של העונה עובדים בשיטת "תשמרו על הבית ויהיה בסדר". הקבוצה מעיר הנמל היא הקבוצה הביתית הטובה ביותר בליגה עם 87.5% הצלחה ,שמשמעותם שבעה ניצחונות והפסד אחד בלבד (דווקא למכבי פתח תקווה במחזור החמישי). אבל הבעיה של אשדוד היא ברגע שעולים על כביש 4 ונוסעים למשחק חוץ. מתוך ששת המשחקים מחוץ לאצטדיון הי"א ניצחה אשדוד רק באחד (הפועל פתח תקווה) וספגה כמעט פי שניים שערים. באשדוד הצהירו על תהליך שילוב צעירים (מה שבא לידי ביטוי בצורה נפלאה עם השוער אופיר מרציאנו) ואחרי 14 מחזורים הגיע הזמן לעשות את הצעד הבא ולהרוויח את תעודת הבגרות, אחרת ג'קי בן זקן יציין עוד שנה ממוצעת. לזה יכלו להגיע גם בלי אקדמיה.

4. בשבוע שעבר באחת ממהדורות חדשות הספורט רואיין גיא לוי מאמן הפועל באר שבע כשהוא עומד על קווי המגרש בווסרמיל כששחקניו מקיפים את המגרש בריצה. בכל פעם שדבוקת שחקנים עברה על פניו, לוי הפסיק את הריאיון ואמר בצורה מלאכותית משהו "השחקנים שלי תותחים אחד-אחד, הם ייצאו מזה כמו גדולים". מלאכותי או לא, גיא לוי מאמין בזה. וכנראה גם השחקנים שהראו את זה בצורה נחרצת במשחק הניצחון על בני יהודה בשבת.

שרון בוקוב

כאנטיתזה לשיטת ה"תחשוב טוב יהיה טוב" של גיא לוי גירסה 2.0, ניצב יובל נעים גירסת 0.8. מאמן בית"ר ניצב מול המצלמות אחרי המשחק מול מכבי פתח תקווה בטדי ממנו יצאה בית"ר עם נקודה אותה היתה צריכה לחגוג בכיכר ספרא, ואמר: "זה המקסימום שאפשר להוציא מהחומר הקיים. מי שחושב שאפשר להיראות אחרת - טועה ומטעה". ההבדלים בין הגישות הם לא רק הבדלים רעיוניים המעידים על האופטימיות/פסימיות של המאמן, אלא מהווים את העוגן עליו נשענים השחקנים. לא מספיק רק דיבורים על מנורה, מורשת ז'בוטינסקי ומור"קים מימק"א - צריך לתת לשחקן את האמונה שהוא שווה משהו, יש שחקנים שעשו מזה קריירה. יש מאמנים שיעשו מזה קריירה בקבוצות תחתית.

אילן אסייג

5. בשידורי הספורט בישראל עובדים, כמו כולם, לפי מתכונת הרייטינג: אין דרמה? ניצור אותה. אין מתח? פרומו עם אופרה קצבית ברקע יעשה את העבודה. אין עניין? נציף בפרומואים – הצופה כבר יבין לבד שזה חשוב. ואז מגיעים למשחק עצמו ומגלים שיממון. ולא מדובר בסוגיית הרמה –זה מה יש ואת זה אנחנו אוהבים - אלא בעיקר לאופן ההגשה ובניית השידור שמתבסס על דאחקות יבשות בין השדר לפרשן ונתונים סטטיסטיים חסרי כל משמעות. כך כדי ליצור פסוודו דרמה, השדר, במצב של 0-3 מול קבוצה בעשרה שחקנים בדקה ה-75, עדיין מטפטף שיש סיכוי, שקרו דברים מעולם, שגול אחד והם חוזרים למשחק ועוד קלישאות שהמקלדת לא מוכנה להתלכלך בהן. תנו את המוצר כמו שהוא, בלי איפור, מייק-אפ או ניתוחים יבשים, תביאו אנשים שחיים כדורגל ושעולם הדימויים שלהם מגיע מהמגרש – תנו לכדורגל לדבר, גם למיקרופון, וגם על הדשא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#