הגביע של קרית שמונה

זו לא התוצאה, זו הדרך

בתרבות של שורה תחתונה, גמר גביע הטוטו בבעיטות הכרעה זו לא בשורה גדולה; עליונות מקצועית ומנטלית על מועדון גדול דווקא כן

מוטי דה פיצ'וטו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מוטי דה פיצ'וטו

תיאוריה. במסווה של פרגון אבל למעשה כדי להכשיר את השרץ, בימים האחרונים שמעתם בכל מקום שגם אם הגדולות היו בשיאן עדיין קרית שמונה היתה מועמדת לגיטימית לאליפות. עניין של אחוזים. המשמעות ברורה: על זהות האלופה הסכמנו, עכשיו בואו נבדוק מה היא באמת שווה, אפילו אם את האלטרנטיבה ניקח משנים עברו.

וכך קרה שלגמר גביע הטוטו התייצבו שתי קבוצות - האלופה הטרייה במבחנה הראשון ככזו (הנה, המצאנו לה עוד מבחן), וזאת שרוצה להוכיח שטעו לגביה והיה לה פוטנציאל בעונה ההיא שבה קרית שמונה היתה אמנם טובה אבל בעיקר נהנתה מההפקר. קרב על זיכרון מעונה גמורה, רק כזה שמתרחש באמצע אותה עונה ממש. וצריך לשחק בו כדורגל.

מציאות. האלופה, כיאה למעמדה, התייצבה עם מעט חיסורים - כולם בהגנה וכולם משמעותיים - וכמו שעשתה במשך כל העונה פשוט ריסקה את התיאוריות ושמה ללעג ולקלס כל מבחן, מומצא או לא, באמצעות הנשק הכי יעיל שברשותה: כדורגל מן הסוג המשובח והמאומן ביותר. אלו לא רק השליטה במרכז השדה והלחץ הנכון ביותר שעשתה קבוצת כדורגל ישראלית, זה גם משהו בסיסי יותר - חבורת שחקנים טובה מאוד שטורפת את הדשא. בסלנג, קוראים להם פשוט "חיות".

"חיות" חוגגות עם גביע הטוטו. שחקני עירוני קרית שמונה, אמש

הפוטנציאלית, גם בהתאם למעמדה, התייצבה בהרכבה החזק ביותר (כלומר עם תמוז, דמארי ואדל), וכמו שעשתה כל העונה פשוט ריסקה את התיאוריות על סגל איכותי ושמה ללעג ולקלס כל ניסיון להתבונן על הטבלה ולפתוח מחשבונים. כל החוליים היו שם במשך 120 דקות - קישור הגנתי אנמי שעדיין מאמין למחמאות מלפני שנתיים, אינטליגנציית משחק מביכה, מאמן חסר פיתרונות בהתמודדות עם היריב ואמונה עיוורת שיהיה טוטו.

תוצאה. העובדה שקרית שמונה חייכה בסוף ונעשה צדק היא רק סמלית, כי התוצאה אתמול (בסך הכל גמר גביע הטוטו, להזכירכם) באמת פחות חשובה. בתרבות של שורה תחתונה, גמר גביע הטוטו בבעיטות הכרעה זו לא בשורה; עליונות מקצועית ומנטלית על מועדון גדול דווקא כן. לפחות עד המבחן הבא - מכבי תל אביב בבלומפילד. זה רק ביום שני, מספיק זמן לפתח תיאוריות.

הפוטנציאל שהפך לאכזבה. תמוז, אמשצילום: ניר קידר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ