בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבו סובחי דיבר. מישהו הקשיב?

כולם מדברים על: האופן שבו התסיס אבו סובחי מבני לוד את האווירה לקראת המשחק מול בית"ר ירושלים. צריכים לדבר על: המציאות

55תגובות

1 השאלות שכולם שאלו היו מהתחום האסתטי, הצורני. את כולן אפשר לזקק לתהייה העקרונית: אבל למה ככה, אבו סובחי? "ככה", כלומר: למה השתמשת דווקא במלים האלה? למה דווקא לפני משחק טעון? למה להתסיס? למה להלהיט? למה לא חיכית אחרי המשחק? למה להיות קיצוני? למה שלא תהיה כמו מאזן גנאים למשל? נו, ההוא שמחייך כל הזמן? שכולנו אוהבים? למה שלא תהיה ערבי כמו ב"עבודה ערבית"? נו, נחמד כזה, מנומס, עם חוש הומור... נו, כמו יהודי?

אבו סובחי דווקא ענה. ענה לא רע. דיבר על כבוד, דיבר על הקהל של בית"ר ירושלים, דיבר על קבוצה גזענית. הוא עשה את זה בלי כל הגינונים, ההתנצלויות ומתק השפתיים שהורגלנו אליו. הוא לא בא לעשות נעים בגב, הוא בא לפרוק תסכול. כללי הטקס יחכו לסיבוב הגביע הבא. התנועה המגונה שעשה בסיום המשחק היתה מדויקת. אם צריך לתמלל אותה: "זה מה שאני חושב על כל מי שלא מקבל אותי בגלל שאני ערבי".

אילן אסייג

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

ההיתפסות של השדרים והפרשנים לעניין הצורני אינה מקרית. כשאי אפשר לסתור תוכן, מחפשים פגמים בצורה. ולא שאין פגמים בצורה (פשטנות, הכללה. "אוהדי בית"ר" כמקשה אחת), אבל לפתע כולם הפכו חנה בבלי, אבירי הסובלנות והטקס. משה פרימו, שמפטר מאמנים בכל יום אי-זוגי בשבוע, הביע סלידה מהאופן שבו נאמרו הדברים. נפשו רגישה מדי, לא מורגלת בחוסר תרבות שכזה, הוא הרי לא יושב פעם בשבוע ליד שלמה ("זרים לכדורגל") שרף, שיושב פעם בשבוע ליד רון ("כלום ושום דבר") קופמן.

2 אם כבר פרימו. כשחזרו לאולפן (5+ לייב) אחרי הניצחון של בני לוד והראיון עם אבו סובחי, אמר פרימו: "טוב, אבו סובחי לא אוהב יהודים". יהונתן כהן, המנחה, אמנם תיקן ("לא אוהב את אוהדי בית"ר ירושלים"), אבל האמירה הזאת חשפה את האופן שבו עובד - או לא עובד - הראש של אחד הפרשנים המרכזיים של ערוץ הספורט.

מבחינת פרימו, העובדה שהבעלים של בני לוד מתעב קבוצה שמסרבת לקבל לשורותיה שחקן ערבי - אקט של גזענות טהורה - היא הוכחה לכך שהוא שונא את כל היהודים. עבור פרימו, בית"ר ירושלים - על גזענותה והאלימות של חלק מאוהדיה - היא סמל יהודי לגיטימי ומי שמתנגד לה מתנגד ליהודים באשר הם. פרימו לא מסוגל לעשות הבחנה בין קבוצה גזענית לבין קבוצות לא גזעניות, בין לגיטימי ללא לגיטימי. העולם שלו מחולק ל-0 ו-1, מחשבתו בינארית, הם ואנחנו, שחור ולבן, הכל או כלום. הוא לא פרשן, הוא טוקבק.

3 גם יובל נעים הוא טוקבק. איך מזהים טוקבק: כשהמלים שיוצאות לו מהפה יכולות היו להיכתב כתגובה מספר 281 לידיעת ספורט שעוסקת למשל בדברים שאמר מאמן בני לוד סלימאן אזברגה. לאחר שמגיב 281 היה קורא בזעם שאזברגה טען ש"אם הייתי מאמן את בית"ר, היא היתה נשארת בליגה", הוא מיד היה מקליד בכעס את הדברים הבאים: "הוא יחליף אותי בבית"ר ביום שאני אאמן את נבחרת איראן".

בדומה לפרימו, גם הראש של הטוקבקיסט יובל נעים פשטני וגזעני. אצל נעים מתקיימת סימטריה בין ערבי-ישראלי לבין איראני. מבחינתו, אזברגה הוא אחמדינג'אד. ואם אחמדינג'אד רוצה להשמיד אותנו, יוצא שגם אזברגה רוצה להשמיד אותנו. מבחינתו של נעים, כל ערביי ישראל - אפילו תושבי לוד - הם אחמדינג'אדים שרוצים להשמיד יהודים. נעים חושב שהמשחק מול בני לוד הוא משחק מול נבחרת אחמדינג'אד. מלחמה גרעינית. אגב, בתוך ההנחה הזאת מתקיימת הנחת משנה, שכל האיראנים באשר הם רוצים להשמיד את היהודים.

נעים היה עד אתמול המאמן של בית"ר ירושלים, מי שאמור להנהיג את הקבוצה, להחדיר מוטיבציה בשחקנים, להוות דוגמה וכו'. מהבחינה הזאת, הוא מתאים בול לתפקיד.

4 בסופו של יום צריך לזכור מה הסיבה ומה המסובב, מה מקור המחלה ומה הסימפטומים. מתחת לכל שכבות העילגות, התדהמה הסינתטית והדרישה לפוליטיקלי קורקט, מתחבאת מציאות פשוטה מאוד: במדינת ישראל, כמעט 64 שנים לאחר הקמתה, יש מועדון כדורגל שמסרב לקבל לשורותיו שחקן ערבי מטעמים גזעניים. זו האמת. כל השאר, משה פרימו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#