בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבו סובחי, אברה וגם פאביו קאפלו

הדברים הקשים שהטיח יו"ר בני לוד אולי לא מסוגננים, אך בהחלט מוצדקים. ועל הצביעות האנגלית שדווקא הצליחה להוריד את מפלס הגזענות ביציעים

2תגובות

לא כל כך אכפת לי שאנשים מסוימים בתקשורת לא אהבו במיוחד את התנהגותו של יו”ר בני לוד, אבו סובחי, והוקיעו את נימוסיו הגרועים. ייתכן שאבו סובחי לא היה נבחר לבוגר המצטיין בבית הספר לנימוסים והליכות של הגברת חנה בבלי המנוחה, אבל הכלל הזה נכון לגבי רובם המכריע של אנשי המקצוע בענף האהוב עלינו.

חשוב מאוד להדגיש שאבו סובחי לא אמר אפילו מילה אחת נגד “היהודים”, ושאין שום סיבה לאדם סביר לראות בו “גזען”. הוא פשוט ביטא את רחשי לבו של רוב הציבור הערבי כלפי אלה שמאחלים, באורח קבע ובמשך שנים רבות, מוות לערבים ומקללים את הנביא מוחמד. אני אתיאיסט גמור, וקשה לומר שהכדורגלנים שמצטלבים ופונים לאלוהיהם אחרי כל מבצע מוצלח, משמחים במיוחד את לבי. אבל אין מנוס מלהודות, שהתחזיות אודות היעלמות התודעה הדתית, או למצער היחלשותה, התבדו כליל. זה נכון לגבי כל הדתות המונותיאיסטיות ואין להכחיש שבעולם הנוצרי, המוסלמי והיהודי מתרחש תהליך ברור וחד משמעי של התחזקות האמונה הדתית, בצד ההתקדמות הטכנולוגית והתקשורתית העצומה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

אילן אסייג

בקללות על הנביא מוחמד יש משום פרובוקציה מכוונת של המיעוט הניאו כהניסטי בקרב הציבור הבית”רי, שמטרתו היא להביא לכלל התקלחות טוטלית בין ישראל ובין כל העולם המוסלמי. זהו מרשם לאסון נורא לכולנו, ולכן ההתקוממות של אבו סובחי, חרף סגנונה העממי במקצת, היא מוצדקת בהחלט. על הסגנון, על התנועות הגסות ועל ההתלהמות יש לכולנו ביקורת, אבל בישראל נוהגים עתה לדחוק את המהות לשוליים כי הרבה יותר נוח להתחמק מדיון נוקב בנושאים בסיסיים כמו דו קיום, שפיות דעת לאומית ורצון פשוט להמשיך לחיות.

גם מגינה הצרפתי של מנצ’סטר יונייטד, פטריס אברה, עמד במרכז הסערה בנושא דומה, אחרי שהתלונן על הערה גזענית ושחצנית מצד לואיס סוארס, חלוצה של ליוורפול ונבחרת אורוגוואי. שמעתי הערות גם מידידים טובים על הצביעות האנגלית, אבל אני בהחלט מעדיף אותה על השתוללות הגזענות ביציעים. האנגלים הצליחו להפחית מאוד את כמות הצרחות הגזעניות במגרשי הכדורגל בשימוש מושכל בשני אמצעים שהוכיחו את עצמם: עונשים חמורים על התבטאויות גזעניות ושיבוץ של שחקנים שחורי עור בכל הקבוצות בכל הליגות.

סוארס הפך לכדורגלן השנוא ביותר באנגליה אחרי שסירב ללחוץ של ידו של אברה במשחק נגד יונייטד בשבת שעברה. התגובה של הקהל כלפיו בכל המגרשים למעט אנפילד (של ליוורפול) מוכיחה שהמסר נקלט. בלם אנגליה ג’ון טרי איבד את מעמדו כקפטן וזה הביא להתפטרות המאמן האיטלקי, פאביו קאפלו, איש אטום שמסרב להבין את העולם שבתוכו הוא חי ופועל. טרי עומד עתה למשפט פלילי אחרי שקילל את בלם קווינס פארק ריינג’רס, אנטון פרדיננד. זוהי התפתחות טובה שמעידה שיש הצלחות למאבק העקבי נגד הגזענים.

אי-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#