בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איפה הכדורגל?

הכדורגל בארץ כבר לא מעניין כמעט אף אחד. לוזון צריך לעבור לליגה של עשר קבוצות - חוץ מלמכבי פ"ת, זה כנראה יהיה טוב לכולם. הטור השבועי של אייל ברקוביץ'

16תגובות

הרגו לנו את הכדורגל

מאז כניסתו של אבי לוזון לתפקיד יו"ר ההתאחדות חלומו היה לעשות לנו ליגה של 16 קבוצות. מהיום הראשון הוא נהג לומר שהוא רוצה שישחקו כדורגל בפריפריה, שכל המדינה תראה את הכדורגל המצוין שלנו.

סלח לי, אבי היקר, הרגת את הכדורגל. הספורט הפופולרי ביותר בארץ, הספורט שכולנו אוהבים ומחכים לו מדי שבת, כבר כמעט לא מעניין אף אחד. הקהל בורח מהמגרשים, הרייטינג נמוך והרמה שואפת לאפס.

כל השחקנים הטובים ברחו מפה כיוון שלא תמכת בחוק להורדת מכסת הזרים. הכסף הגדול היה צריך ללכת לשחקנים כמו מליקסון, חמד, נאתכו. תאמינו לי, אם היו משלמים להם אותו שכר כמו שמשלמים להם בפולין או ברוסיה, הם היו נשארים פה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

ניר קידר

סיפרתם לי סיפורים שהאיצטדיונים החדשים יביאו הרבה קהל. נכון, זה דבר מבורך, חבל שעשו אותם במיליארדים ולא במיליונים, אבל זה עדיין דבר מבורך. רק להזכירכם, השבוע נערך משחק בין מכבי פתח תקוה לאלופה שבדרך קרית שמונה לעיני 250 צופים באיצטדיון חדש ומפואר. שיא שלילי כזה של אוהדים לא זכור לי מאז ימי סטלמך האגדי.

לא יקרה כלום, אבי, אם תעשה פרסה להחלטות שלך ותשנה את מבנה הליגה מיידית. תהפוך את הכדורגל לאטרקטיבי יותר עם ליגה של עשר קבוצות, בשיטה של שלושה סיבובים פלוס פלייאוף, ואז נראה מדי שבוע משחקים מעניינים, נראה את הגדולות משחקות ביניהן ארבע פעמים בשנה ומביאות איתן את הקהל הגדול שלהן. נכון, יכול להיות שמכבי פתח תקוה האהובה שלך לא תהיה בין עשר הגדולות, אבל לפחות אולי תציל את שמך הטוב בזה שגרמת לליגה להינצל. ככה זה לא יכול להימשך, הליגה מידרדרת מיום ליום, ואם עד לפני שלוש-ארבע שנים כל אמא רצתה שהבן שלה יהיה כדורגלן בישראל, אני לא בטוח שהיום זה עדיין כך.

עוד דבר שמציק לי ולכל אוהדי הכדורגל בישראל זה שאנחנו לא רואים את הכדורגל בטלוויזיה אלא רק בתשלום. להזכירך, לא כל אחד הוא מנהל בנק לשעבר או קבלן גדול כמו עמוס, אחיך, או שחקן עבר ששיחק עשר שנים בפרמייר ליג כמוני. יש הרבה מאוד בתים שאין להם את הכסף לשלם בשביל לראות כדורגל. אני מצפה ממך שלפחות את סיכום השבת תעביר לערוץ פתוח כדי שהאנשים בבית יידעו מי השחקנים שלוקחים אליפות בקרית שמונה, שלכל אחד מהאוהדים תהיה הזדהות עם אחת הקבוצות. באף מקום בעולם סיכום השבת לא מועבר באמצעות תשלום.

עוד המלצה קטנה לי אליך לפני שאני עובר נושא - פעם, כששיחקתי בארץ, היינו משחקים בשעות נורמליות בצהריים כדי שילדים והוריהם יוכלו לראות את המשחקים ולחזור הביתה בשעה נורמלית כי למחרת יש בית ספר. היום, כשהמשחקים בשעות מאוחרות בלילה, משחק מרכזי ב-21:00, ועוד בחורף, כשקר מאוד, מעטים ההורים שישלחו את ילדיהם למשחקים.

לסיכום, כבר הרבה זמן שאני כותב להתאחדות, ולאבי בפרט, תמשיכו לשים עלי קצוץ, אין לי בעיה עם זה, אני יודע שהאמת כואבת, אבל הדבר היחיד שאני רוצה זה לנסות להציל את הכדורגל הישראלי. בעולם הענף הזה חודר ללב של כל גבר וילד, וגם נשים אוהבות אותו. הגיע הזמן שגם פה זה יקרה.

לגדל ספורטאי זאת ריצת מרתון

יש הרבה מאוד ילדים ברחבי הארץ שמתעסקים וחולמים להיות ספורטאים - בכדורסל, בטניס, בכדורגל ובענפי ספורט אחרים. מתוקף תפקידי כמנהל מקצועי במועדון ספורט כדורגל נשר ובכלל, אני מסתובב במגרשים רבים במשך השנה. מתגלה לי תופעה שבעיני היא מחרידה, ואנחנו חייבים להפסיק אותה לפני שיהיה מאוחר.

דניאל צ'צ'יק

מדובר בתופעת ההורים שרוצים להגשים את החלום שלהם עצמם על חשבון הילד הקטן. התופעה גורמת לילדים להיכנס ללחץ ולפאניקה, מה שלוקח להם את שמחת החיים וההנאה מכל ספורט. הורים יקרים, אתם צריכים להבין שלגדל כוכב ספורט זוהי ריצת מרתון ארוכה ולא ספרינט של 100 מטר. זוהי ריצה שמתחילה בגיל חמש-שש ונמשכת עד שהילד מגיע לגיל בוגרים 19-18. זה עשור שלם שבמהלכו הילד עלול לגלות תנודות דרסטיות ביכולת, ולכן מה שקורה במשך כל העשור הזה הוא משהו נקודתי, שאסור להתייחס אליו ביתר רצינות אלא רק כציון דרך.

מה שחשוב, ותזכרו את זה טוב טוב, זה התוצאה הסופית ואיך הילד מגיע לקו המטרה, שזה גיל בוגרים, ולא מה קרה איתו בתחילת הדרך או באמצע הדרך. אם אתם לא מבינים, אני אמחיש זאת בעזרת הכדורגל. ילד מתחיל לשחק בליגה סדירה בגיל שמונה. הוא משחק נהדר ומבקיע גולים במשך חמש-שש שנים, וההורים חושבים שהוא כוכב גדול. הוא מגיע לגיל נערים-נוער ומתחיל להיות לו קשה, מתחילה הידרדרות, נפילה. לזה אני מתכוון. ויש ילדים שמתחילים את הקריירה בגיל שמונה בצורה די בינונית ולאט לאט מתפתחים, כך שבגיל נערים-נוער פתאום הם עושים פריצת דרך כשהם מוכנים. המוסר השכל הוא שלגדל ספורטאי בבית זה מחשבה לטווח ארוך, ככה שבגיל קטן אין צורך לשמוח ולצאת מדעתך אחרי הצלחות ואין צורך גם להתאבל אחרי כישלונות. תזכרו תמיד שלגדל ספורטאי בבית זה ריצת מרתון ארוכה ומייגעת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#