בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קשישי ליגת העל - לא מקרה סעד, פשוט טובים

טפירו, חג'ג' ובן דוד עדיין כאן וזו לא תעודת עניות לליגה וצעיריה, אלא תעודת כבוד עבורם. עתה, הגיע הזמן שקשיש נוסף, יניב גרין, שיכול היה להיות כמוהם אך הלך תמיד בעקבות הבנק יצטרף לחבורה

3תגובות

את התמונה הזאת ניתן היה לראות בליגה גם לפני חמש שנים. בעצם, אפילו לפני עשור ואף יותר מכך. דרור חג'ג', בן 33, מריץ מתפרצת למכבי אשדוד לצד מאיר טפירו, שיחגוג 37 חורפים בסוף החודש, כשאותם מנסה לעצור עמית בן דוד בן ה-34 ממכבי ראשל"צ. ולא, לא מדובר במשחק בליגת הוותיקים.

הקלישאה גורסת בתוקף כי עצם היותם על הפארקט היא תעודת עניות לליגה יותר מאשר כבוד גדול עבורם. כאלה אנחנו, אוהבים לדבר על הצערה וקידום הנוער וקצת שוכחים מאין באנו. מנסים בכוח לפנות את הזיכרון של טפירו ההמום קולע שלשת ניצחון בדרבי באוסישקין הלוהט כדי לקוות ליצור רגע חדש עם שם חדש. תמיד מחפשים את השדרוג, את הגרסה האחרונה, רוצים להכתיר בכוח את הדבר הבא.

אבל שלושת הפנסיונרים לא כאן כמקרה סעד. נכון, שיערו המדובלל של טפירו ונשימותיו הכבדות אולי לא יסדרו לו קמפיין בזמן הקרוב, אבל שוב מדובר במבט נבוב על הקנקן. הם כאן כי הם עדיין רוצים, כי הם מספיק טובים, כי הם מנהיגים - ואלה דברים שחסרים ללא מעט קבוצות בארץ. קול ההיגיון והניסיון שיפשר בין המאמנים שנותרים על הספסל לבין הישראלים נטולי זמן הפארקט וההורמונים המתפרצים של בוגרי קולג' פוחזים, שנוחתים כאן לרגע.

שרון בוקוב

המודלים הללו - חיוביים, חינוכיים, נטולי אגו ובעלי אלפי שעות כדורסל - עומדים בסתירה מוחלטת לחדשות שהגיעו אתמול מהיבשת הישנה, שם שוחרר יניב גרין מטראמו האיטלקית. גם גרין, עוד לא בן 32, היה אמור להיות כזה - שחקן ותיק שעדיין יש לו מה להוכיח, שהיה אמור לקחת קבוצה, להנהיג אותה, לשתף מניסיונו, ללמד, לעבוד עם צעירים (בעיקר הגבוהים שבהם) ולקחת אחריות. אבל גרין, כמעט בכל צעד בקריירה שלו, בחר בחשבון הבנק על פני טובתו המקצועית. בחר לקפוא ברוסיה, להתייבש בנוקיה ולהתבייש באיטליה על פני לשחק באמת בנתניה, בראשל"צ או בחיפה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הפרשנויות של ספורט הארץ ישירות לפייסבוק

כעת הגיע זמנו של גרין להצטרף לחבורה הוותיקה. זמנו להוכיח שעוד יש משהו שבוער בעצמותיו, שעוד חשובים לו הריבאונדים והנקודות ולא רק האפסים בתלוש המשכורת. זמן להצטרף סוף סוף למאיר, דרור ועמית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#