בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עאלק נאורים, עאלק עלי מוהר, עאלק אוהדים

איך הפכו "האוהדים הכי טובים בישראל" לאוהדים שאוהדים בעיקר את "האוהדים הכי טובים בישראל", ומדוע הם "מונעים משנאה טהורה"?

91תגובות

"האוהדים הכי טובים בישראל" שמעו שהם האוהדים הכי טובים בישראל. הם שמעו את זה בכל הערוצים, בכל תחנות הרדיו, בכל שיחת ברזייה; הם קראו על זה בעיתונים, במקומונים, באינטרנט. כמעט כולם הסכימו שאכן, בטח, אין מה לומר, הם "האוהדים הכי טובים בישראל". "האוהדים הכי טובים בישראל" היו מרוצים. אף פעם לא הרגישו כל כך מקובלים, מוצלחים, חשובים. במקור הם בכלל לוזרים, "איזה מסכנים", "החולצה האדומה לא מציאה" וגו'. והנה, פתאום, "האוהדים הכי טובים בישראל". הם המשיכו לעבוד, לכתוב שירים, למחוא כפיים כשהקבוצה הפסידה, וככל שהמשיכו להיות "האוהדים הכי טובים בישראל", כך שמעו שוב ושוב שהם "האוהדים הכי טובים בישראל".

בשלב מסוים "האוהדים הכי טובים בישראל" שכחו את מי הם בכלל אוהדים. הם הרי כבר שנים לא "אוהדי הפועל תל אביב" אלא "האוהדים הכי טובים בישראל". וכך, מבלי ששמו לב, "האוהדים הכי טובים בישראל" התחילו לאהוד בעיקר את "האוהדים הכי טובים בישראל". הם הביטו במראה והתבשמו מעצמם - מהיצירתיות המתפרצת, מהמחויבות הטוטלית, מהדימוי האנטי ממסדי. וככל שהתבשמו יותר, המשיכו לשדרג ולעבות את המותג הקרוי "האוהדים הכי טובים בישראל".

כך, פחות או יותר, הפכה הפועל תל אביב למועדון אוהדים שמחזיק קבוצת כדורגל. במסגרת האחזקה, "האוהדים הכי טובים בישראל" יחליטו מי יאמן, מי ישחק, מי יהיה בעלים, מי ייחשב לאוהד ומי לא. "האוהדים הכי טובים בישראל" צברו כוח גדול. אבל כל עוד קבוצת הכדורגל היתה חזקה, נשמר מאזן אימה. המתח בין שני הגורמים המצליחים - קבוצה אלופה ו"האוהדים הכי טובים בישראל" - ייצר חשמל שזרם דרך הטלוויזיה אל כל בית חובב כדורגל בישראל.

שרון בוקוב

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

בשלב מסוים, קרס גורם במשוואה. בעלים לא טוב השתלט, נבנתה קבוצה בינונית, נרשמו הישגים דלים יחסית. במאזן האימה שבין ה"קבוצה" לבין "האוהדים הכי טובים בישראל", היה ברור שהאוהדים חזקים יותר. זה היה הרגע בו "האוהדים הכי טובים בישראל" בלעו את הקבוצה והשתלטו על המועדון.

מה שקרה זה ש"האוהדים הכי טובים בישראל" הפכו לכוח עריץ. עריצות מלווה בהכרח באלימות. אלימות מטבעה מחפשת להתממש. התממשות נוצרת בעיקר ברגעי תסכול, ודרבי הוא פוטנציאל תסכול קלאסי. "האוהדים הכי טובים בישראל" פרסו דגל ענק על פני יציעים 5-4, בו נכתב באנגלית: "אנחנו מונעים בידי שנאה טהורה". זה היה רגע שלימד על עומק ההתנתקות החד צדדית בין "האוהדים הכי טובים בישראל" לבין "הפועל תל אביב".

אני, למשל, שאוהד את "הפועל תל אביב" משנת 80', לא מונע משנאה טהורה, לפחות לא באופן מודע. והנה, שני יציעים שלמים, לב לבו של המותג "האוהדים הכי טובים בישראל", טוען ש"אנחנו" מונעים משנאה טהורה.

הם גורמים לך לחשוב: "אנחנו"? מי זה "אנחנו"? מה הקשר ביני לבינם? ובכלל, מה זה הקשקוש הזה "אנחנו מונעים בידי שנאה טהורה"? האם הם אכן מונעים משנאה טהורה? האם חבורת הילדים-צעירים-מתלהבים הזאת, שרובם מגיעים מבתים בורגניים בגוש דן, יודעים בכלל מה זאת שנאה טהורה? האם אדם שמונע משנאה טהורה מודע לכך שהוא מונע משנאה טהורה? ואם הוא מודע, האם הוא מתגאה בזה? ואם הוא מתגאה, האם הוא משקיע כל כך הרבה משאבים כדי לכתוב את זה על דגל כזה גדול? ואם הוא כבר כותב, אז למה באנגלית? מה קרה, הוא מונע משנאה טהורה רק באנגלית?

מתברר שהדימוי התנפח לממדים מגוחכים, גרוטסקיים. הדגל הזה, שנפרש על פני אלפי אוהדים שספק אם היו מודעים לתוכנו ("הקול הצף"), היה רמז באורך עשרות מטרים לזה שהקשקוש השתלט על המהות. העובדה שבאימון שלפני הדרבי, קבוצת האנשים ש"מונעת משנאה טהורה" העדיפה לערוך סיור עם אוהדי סט. פאולי, היתה עוד רמז: "האוהדים הכי טובים בישראל" מעדיפים לקדם את יחסי החוץ עם "האוהדים הכי טובים בגרמניה", במקום לעודד את הקבוצה ההיא, מה שמה, עם ההוא, נו, מה שמו, זה שכתבנו עליו פעם שירים.

ניר קידר

ולמה באנגלית? כי הנמענים הם לא השחקנים, ולא צופי הטלוויזיה, ולא האוהדים האחרים במגרש. לא, הנמענים הם "האוהדים הכי טובים בסרביה" ו"האוהדים הכי טובים בבלגיה". כלומר, המטרה של "האוהדים הכי טובים בישראל" הפכה להיות קידום המותג המצליח: "האוהדים הכי טובים בישראל".

אבל "האוהדים הכי טובים בישראל" לא שמו לב שבדיוק בגלל שהתאהבו בעצמם, הם איבדו את תואר "האוהדים הכי טובים בישראל", הפכו לסתם אוהדים אלימים, שתלטנים, מתלהבים, קשקשנים, עאלק סוציאליסטים, עאלק נאורים, עאלק עלי מוהר, עאלק אריק איינשטיין. עאלק אוהדים. מה שהתחיל כבילוי של שעתיים בשבת בצהריים הפך לעבודת אלילים; מה שהתחיל בגיל שש עם ילד שמטפס במדרגות של שער 5 ופוער עיניים נדהמות מול כל הירוק הזה, הפך למלחמת דימויים ריקה ופתטית עם נפגעים.

הגיע הזמן לרוקן את האוויר מהבלון: לא צ'ה גווארה ולא שנאה טהורה, לא סוציאליזם ולא שואה למכבי. די כבר עם הקשקוש המקושקש הזה. יאללה, לכו תמצאו לכם חיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#