אודי שרבני
אודי שרבני

01 - מחצית ראשונה

כמו מחצית ראשונה עם יקום מקביל: משחק מותח יותר שעוד מעט יתרחש (בית"ר ירושלים מול השופט מול מכבי פ"ת). אז בינתיים, מה שנחלץ לעזרתה של קרית שמונה היה המשפט "בעונת אליפות הכל נכנס", והנה, מהפה של מישאלוף אל המציאות, גול עצמי. יאללה, שיהיה. עכו היו טובים יותר, אבל במובן הלשוני. אם בחורות (כאלה שדווקא כן יודעות באופן מוחצן מה זה נבדל) היו מגישות משפט זה בשפת הדיבור, היו הן אומרות: "כאילו, קצת יותר טובה?". וזה בדיוק העניין: כאילו + פסיק + סימן שאלה. זה כל מה שיש לי להגיד

02 - דבר המפרסם

הסכנה הגדולה ביותר של הכדורגל הישראלי היא קבוצה "על מי מנוחות". יש הבדל בין שאננות ל"על מי מנוחות". לשאננות הגעת, מ"על מי מנוחות" אתה יכול למות. קרית שמונה וכל הליגה ספונות בכורסה וכבר הרבה זמן שזהו בניין בו כל שכן מסתגר בדירתו; לא מזמין לקפה, ולא עוזר כשבוקעות צעקות. ובכן, יש בכך עתיד? כאנלוגיה פורימית, יהיה אפשר להגיד שקרית שמונה ועכו אמורות היו להיות זוג שתחפושתו היא זוגית, הרי במקור יש להן אותו DNA. ובכן, התחפושת אכן זכתה בפרס התחפושות, אבל לא בכרטיס זוגי

רן בן שמעוןצילום: ניר קידר

03 - מחצית שנייה

הנמהרות, הבעיה של עכו מהמחצית הראשונה, גם היא כבר לא היתה יכולה להתבטל. ק"ש הבקיעה גול מהיר, ומכאן אין כבר הוכחות. לכאן או לכאן, בין אם זה בחובת גול אחד או שניים, עכו שיחקה עם פס אחרון שאם הוא בכלל הגיע, הוא הגיע אחרי עייפות וחוסר ריכוז. קרית שמונה, מצדה, השתפרה מאוד, אבל במקביל לאותן פעולות השיתוף שבין אבוחצירא לחניך תורן אחר, שחקניה עדיין התפתו לכדורים הארוכים, הלא ברורים והלא אופייניים. בן שמעון ידע לפני כולנו שקבוצתו אלופה. זו לא שחצנות, זו ידיעה שכזו, משהו פנימי

* פסקול המשחק: "היושבת בשורה הראשונה", השלושרים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ