בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שגרה גזענית

זה לא הקהל, זה המועדון

ליו"ר בית"ר י-ם, איציק קורנפיין, היה רעיון יצירתי - כשהאוהדים מתחילים לשיר נגד ערבים, הכרוז מגביר את המוסיקה באיצטדיון. אם אלה האחראים, אין להתפלא מגילויי האלימות והגזענות

27תגובות

הפיתרון של בית"ר ירושלים לגזענות הוא מטאפורה מדויקת ליחס שבין עומק הבעיה לשטחיות הפיתרון: בכל פעם שהאוהדים מתחילים לשיר נגד ערבים, האיש שאחראי על מערכת הכריזה מגביר את המוסיקה באצטדיון. הרעיון הוא להסתיר את ה"מוות לערבים" מתחת לסלסול של אייל גולן או משה פרץ. אם לא יישמעו את העץ שנפל, לא יהיה עץ שנפל. הרעיון הוא של היושב ראש, איציק קורנפיין, שנהגה לאחר שבית"ר ירושלים הועמדה שוב ושוב לדין בעוון אמירות גזעניות של הקהל. הקופה הדלילה של בית"ר התרוקנה, הדימוי הציבורי התרסק והראש חיפש פתרונות יצירתיים. כמו נהג מכונית שמגביר את הרדיו כדי לא לשמוע את הדפיקות במנוע, גם בבית"ר ירושלים החליטו להגביר את עוצמת ההדחקה כדי לא להתמודד עם עומק החרפה שרודפת אותם.

נהוג לקשר את מקור החרפה לקהל. זו טעות: מקור החרפה - במועדון עצמו. מועדון שנוסד ב-1936 ובמשך 76 שנות קיום עדיין לא החתים שחקן ערבי אחד - מוסלמי או נוצרי - לא יכול להעביר את האחריות לאוהדים. שחקנים ערבים טובים לא חסרים, מקבלי החלטות אמיצים בבית"ר דווקא חסרים מאוד. למעשה, אין. כבר עשרות שנים שאין.

חלק מהקהל הבית"רי, פעם נהוג היה לכנותו "הקומץ", לא אוהב ערבים. ארגון בשם "לה פאמיליה" - שאימץ את סמליו של הרב מאיר כהנא - עושה עבודה אלימה מאחורי הקלעים כדי למנוע אפשרות של החתמת שחקן ערבי. בנובמבר 2009 השתתף קפטן הקבוצה אבירם ברוכיאן בדיון על מניעת אלימות וגזענות בספורט ואמר: "אשמח אם שחקן ערבי יגיע לבית"ר". אחרי שבוע, שכלל פגישה עם ראשי "לה פאמיליה", הוא נשמע מעט שונה: "אני מתנצל שפגעתי באוהדים, אם הם החליטו שלא יהיה ערבי בבית"ר - אז לא אני אקבע אחרת".

צפו בהתפרעות אוהדי בית"ר ביום שני שעבר (19.3.12). מתוך יוטיוב

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

תקיפת העובדים הערבים ביום שני בקניון מלחה אינה מפתיעה. למעשה, היא חלק משגרה. שגרה גזענית, אלימה. במארס 2010, בהפסקת משחק, 15 אוהדי בית"ר נכנסו לחדר שירותים ביציע המזרחי באצטדיון טדי, סגרו את הדלת והחלו להכות עובדי ניקיון ערבים באמצעות מטאטא, אגרופים ובעיטות. כשאחד מהעובדים הצליח לחמוק מהשירותים, הוא נבלם על ידי אוהד נוסף שגרר אותו חזרה והמשיך להכות אותו.

ניסיון להילחם בתופעת הגזענות בבית"ר לא באמת מתקיים. מוסיקה בווליום גבוה ואיתור נקודתי של זועקי "מוחמד מת" הם פלסטרים שמונחים על גוויה. כל עוד בית"ר - מארבעת המועדונים הגדולים בישראל - מאפשרת מצב בו שחקן אינו יכול להיות חלק מהקבוצה בשל היותו ערבי, היא מכריזה על עצמה כעל ארגון גזעני; כל עוד ההתאחדות לכדורגל מאפשרת לבית"ר לא לשתף ערבי, היא מנציחה את עצמה כארגון גזעני; וכל עוד הציבור מממן במיליונים את בית"ר (דרך המועצה להסדר הימורים בספורט - הטוטו), הוא מכריז על עצמו כעל ציבור של גזענים. ולא, ווליום גבוה לא יעזור הפעם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#