בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלימות במגרשים

שחקנים ומאמנים - ספרו את האמת

הם יודעים על המאמן שסוטה מהישר, על הבעלים שמשתולל, על עובד המועדון שמאיים, על השופט שמקלל ועל הפרשן האינטרסנט. הם יודעים ושותקים. הגיע הזמן שהשחקנים והמאמנים יפתחו את הפה

7תגובות

יישום תורת הגזע על פי אוהדי בית"ר ירושלים, יידוי המוטות מצד אוהדי הפועל תל אביב, הבישול בנגיחה של עמי גניש לוולה של יגאל ממן, שקבע כל דבר זולת ניצחון לטובת מכבי פ"ת. לאור כל אלה, בשילוב עם השמועות והרמיזות לגבי כשרות הניהול והבעלות בקבוצות ליגת העל, קשה למצוא עוד מישהו שיבחר לשים את הדולר שלו - טהור, לא שחור, לא מולבן - על הכדורגל הישראלי. אם התודעה אכן קובעת את ההוויה, הכדורגל הישראלי מת או לפחות מחרחר נשימות של סוף.

בשיח שמלווה את הימים האחרונים אפשר לזהות זעזוע וגועל, לא כאב ואובדן. גסיסת הענף לא גוררת קינה או צער מהקהל, שהתרגל כבר לחיים בלעדיו. בתוך התמונה שמשתקפת בעיני אותם אוהדים במיל' בתגובה לאזכור המלים "כדורגל" ו"ישראלי", לא נכללים האובייקטים "כדור" ו"רגל". הכדורגל מורכב ממסי ומאינייסטה, מטיקי ומטאקה; כדורגל ישראלי מאנשי עסקים ממולחים, במרכאות או שלא.

במידה שהקהל איבד אמון, ו"הממולחים" גם כך מתנהלים בענף כבשלהם, האחרונים שנותרים להיפגע מהמצב הם האנשים האדישים, היהירים והמנותקים ביותר בכל העסק - השחקנים והמאמנים. הם מתבשמים מהיותם חלק ממערכת הכדורגל בישראל, מתעלמים מנפילתו של התחום בידי הדמויות שחונקות אותו מתוך תאוות ממון וכיבודים. הם רוקדים, אלה לצד אלה, בחתונות ובבר מצוות. מחליפים מלה-שתיים לפני אימון או משחק. יחד שומרים על הסוד הגדול, על התרמית הגדולה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

הכדורגלנים והמאמנים צופנים בחובם את האמת לגבי מה שנוכל לספר, אם נדע, רק בלחש, מפחד לתביעת דיבה. כל אחד מהם יודע להסיר את המכסה, בינו לבין עצמו או בפני חברו לחדר ההלבשה, מעל סיר שמבעבע תרכובת שטנית של רוע, אלימות ושחיתות. הם יודעים על המאמן שסוטה מהישר, על הבעלים שמשתולל במושבו על הברז, על עובד המועדון שמאיים, תוקף ונוגח, על השופט שמקלל ועל הפרשן שמספר בטלוויזיה את כל שידוע לו על שחקנים אותם הוא מייצג כסוכן. הם יודעים ושותקים.

כתשובה לאירועי המושבה, טל בן חיים תקף את מי ששואף להביא לחיסולה של מכבי פ"ת. כמוהו, שחקנים נוספים מפ"ת ומהפועל חיפה העדיפו "להגן על" ולא "לגנות את". הם ממשיכים לאכול ולשתות, כאילו מחר לא ימותו. כאילו ההידרדרות של הכדורגל הישראלי - קודם נפסיק להתעניין, אחר כך יפסיקו לשדר - לא תגיע בסופו של דבר אליהם, ובעיקר אל הכיס שלהם. הכתם לא מבחין בין הגונים לרמאים, הוא דבק בכל העוסקים בענף.

אלא אם המציאות הזו מספקת אותם, שחקנים ומאמנים שאמת בנפשם צריכים להוביל את המהפכה. לדבר, לגלות, להאיר את הנסתר. הכדורגל אינו יכול להיות עוד אקס-טריטוריה, תחום אפל. אפשר לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית, אבל חייבים לתלות אותה בחוץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#