קרית שמונה אלופה

פצצת שיעמום היסטורית

כולם ידברו על האליפות, אך האמת היא שאיש לא הצליח לצפות אתמול בדבר הזה. ככה זה כשקבוצה בינונית מתחרה בהילוך אטי של שחקן שחוטף נגיחה

אלעד ליפשיץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד ליפשיץ

ישנו הרגע הזה שבו ראוי לעשות מאמץ חיובי. כן, בהחלט, הרגע בו ראוי לבוא בגישה נכונה, בוגרת, גישה לא משמיצה, מפרגנת: הרגע בו ראוי לומר, זוהי היסטוריה, עירוני קרית שמונה אלופה. כן, ישנו הרגע הזה, בדיוק, ואז מנגד, ממש ממול, יש אמת ומציאות. והאמת היא, איך לומר בפשטות, האמת היא שזו לגמרי היתה פצצת שיעמום.

כולם ידברו היום על האליפות, אך האמת היא שאף אחד לא הצליח לצפות אתמול בדבר הזה. אחר כך דווקא היה מעניין, כלומר, ברגע שהשחקנים ירדו מהדשא נהיה מעניין. על המגרש עלו הכוכבים של הקבוצה הזו - איזי שרצקי ורן בן שמעון. ההוא בירך, ההוא חייך, ברקע צעקו "תישאר, תישאר". ואז גם זה נגמר.

תרשמו, כדי לא לשכוח: עונת 2011/12, בקרית שמונה נעשתה היסטוריה. כבר הרבה זמן מדברים פה על הרגע ההיסטורי הזה. מה אתם יודעים, אומרים שלא היה כזה. הנה, אתם בטח מרגישים אחרת הבוקר.

16 מתוך 16 |
1 מתוך 16 |
צילום: אי-אף-פי
2 מתוך 16 |
צילום: אי-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

האליפות הזו היא לאספנים, מזון לחובבי הסטטיסטיקה. עוד כמה שנים כולם יסתכלו על רשימת הזוכות באליפות. יופיעו בה כל השמות המוכרים, ואז פתאום יופיע גם השם עירוני קרית שמונה. זה יהיה נחמד. אולי אפילו מרגש קצת. זוהי למעשה משמעותה של ההיסטוריה שנעשתה כאן. אך יש לבדוק: האם הרגע ההיסטורי הזה הוא באמת כל כך מסעיר, או שהוא נוטה להיות מוערך מדי?

ערכו האמיתי של הרגע ההיסטורי המהולל נחשף השבוע: ראסייה באיצטדיון המושבה הצליחה להעלים כליל מסדר היום את קרית שמונה. זהו, בבת אחת הכל נגמר: הרגע ההיסטורי אכן היה כאן, בטח, ממש הרגע היה, אך איננו עוד ודי. עכשיו זהו זמן הראסייה. איך ניצחה הראסייה את האליפות בכזה נוק-אאוט? ראש הממשלה מתקשר לברך, וגם השרה מתקשרת לברך, ובן שמעון ושרצקי, וסינדרלה וסנסציה - כל אלה לא מצליחים להתחרות בהילוך אטי אחד של עלי חטיב ודמותו המסומנת בעיגול. נוק-אאוט.

קרית שמונה עשתה שנה גדולה מבחינתה. בעונה ממוצעת של הליגה זה היה מספיק למקומות שלוש-ארבע. העונה הזו לא היתה ממוצעת, אלא הרבה מתחת. לכן קיבלנו כאלופה את הקבוצה ממקומות שלוש-ארבע. זוהי, רבותיי, היסטוריה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ