בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחיר האלימות

יש שופטים ברמת גן

אבי לוזון צריך להיות גאה היום, למרות כאבו הגדול, בבית דין שמתהדר במשפטנים עצמאיים דוגמת שמעוני ולנדאו. פסיקתם המחמירה עשויה להציל את הכדורגל הישראלי

18תגובות

למכבי פתח תקוה היה קו הגנתי ברור בהתנהלות לקראת הדיון אתמול, ובמהלכו. עורכי הדין של הקבוצה, כמו גם הבעלים, ניסו להימלט מעונש הפחתת נקודות תוך שהם מסתמכים על התקנון ועל העבר הנקי יחסית של המועדון. מאחר שלא היה נגד הקבוצה עונש הפחתת נקודות על תנאי, ומאחר שהבריון ההוא שבעט בעלי חטיב אינו בעל תפקיד רשמי במועדון, ניסו לטעון כי אין סיכוי לייחס להם אחריות שילוחית ומכאן שהפחתת נקודות היא בגדר הזיה או רדיפה. משפט דרייפוס, הגדיר זאת עמוס לוזון, לא פחות.

הדבר היחיד שלא חשבו עליו במכבי פ"ת, הוא הלך הרוח של הדיינים, עו"ד גיורא לנדאו ועו"ד ישראל שמעוני, והבחירה האמיצה שלהם לקחת אחריות בעידן בו כולם בורחים ממנה. ההחלטה להחמיר עם הקבוצה ולהפחית ממאזנה שלוש נקודות, שבהחלט עלולות להעצים את סיכוייה הגדולים ממילא לרדת ליגה, אינה גחמה, תקדים משפטי, תקיעת אצבע בפרצופו של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון, או כניעה לעיתונות הספורט שדרשה את ראשה של מכבי פ"ת.

ניר קידר

בואו לדבר על האלימות במגרשי הכדורגל בעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

ההחלטה הקשה הזאת קשורה לתפישת העולם של לנדאו ושמעוני, והיא מסגירה את האופן בו הם מאמינים כי ביכולתם ומחובתם להציל את הכדורגל הישראלי מנגע האלימות שפשה בו. דיין ותיק כשמעוני בחן לא מעט מקרים אלימים במסגרת תפקידו, ועדיין נדמה כי הפעם הרגיש שהעסק מאיים לברוח לכולנו מבין האצבעות. זאת כבר אינה עוד אלימות של קומץ, גם לא של קהל משולהב או של שחקן פוחז. עסקינן בבעל תפקיד רשמי במועדון, מאמן השוערים עמי גניש, איש ספורט בכל רמ"ח אבריו, שהפך לעבריין. איבדנו את היציעים, אתרי הספורט מלאו דברי הסתה ובלע, מחדרי החקירות באים ויוצאים בעלי תפקיד בכדורגל, ועתה נפל גם המשלט האחרון. אפילו כר הדשא, העריכו הפוסקים, נמלא טומאה. צלם בהיכל.

שני הדיינים הבינו היטב כי הכדורגל הישראלי נשטף על ידי צונאמי של אלימות. הם היו יכולים לבחור בדרך הקלה, לחפש מקלט בסעיף כזה או אחר בתקנון ולהתעלם מאחר, לתרץ כי אל לו לבית הדין להוריד קבוצה ליגה או לתקוע כמו רבים מאוהבי הענף את הראש עמוק יותר באדמה ולדבר על בעיה נקודתית. למזלנו בחרו השניים בחכמה, במידתיות ובאומץ רב עונש שאולי מחסל את סיכויי מכבי פ"ת לשרוד בליגת העל, אבל עשוי להציל את הכדורגל הישראלי. החלטתם למנוע מגניש להתפרנס מכדורגל ב-18 החודשים הקרובים היא סנקציה אפקטיבית מאין כמותה, שתהלך אימים על כל ספורטאי. אם בראש אין מספיק בינה כדי להימנע מפגיעה בספורטאי יריב, אולי הכיס יעשה את העבודה.

מנחם בגין, כראש ממשלה, ידע לכבד את פסיקות בית המשפט גם כאשר לא היו לרוחו או נגדו את תפישותיו האידאולוגיות, וטבע את האימרה "יש שופטים בירושלים". אבי לוזון, שנוהג לכנות את עצמו ראש ממשלת הכדורגל, צריך להיות גאה היום, למרות כאבו הגדול, בבית דין שמתהדר במשפטנים עצמאיים דוגמת שמעוני ולנדאו, ולקבוע כי "יש שופטים גם ברמת גן". ואז להצטרף אליהם במלחמת החורמה נגד האלימות בכדורגל. לימים גם מכבי פ"ת תצא נשכרת מזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#