בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אף מילה על עטר

מוטי דה פיצ'וטו שוב התרגש אתמול מכדורגל, חבל שזה קרה בזכות לקט השערים של ראובן עטר כשחקן לכבוד מינויו למאמן מכבי חיפה

5תגובות

אתמול, לכמה דקות מופלאות זה קרה. רגעים אלמותיים נחוו שנית, שערים גדולים רצו בהילוך חוזר בתוככי הראש, איצטדיונים התמלאו בקהל רעשני, כעס על בגידה בסמל התחלף בזעם על אברם גרנט ומאמנים חסרי מושג וחיוך מטומטם של עונג צרוף התפשט על הפרצוף. וצמרמורות. כן, דווקא אתמול, לרגעים ספורים שספק אם יחזרו, העיניים ברקו שוב מכדורגל ישראלי.

זה קרה בגלל השם "ראובן עטר", השם היחיד באזור שעדיין מגלם בתוכו את הפנטזיה, את הרומנטיקה, את הכדורגל הישראלי בדיוק בצורה שחלמנו שהוא יהיה - לא רץ הכי מהר, לא הכי משקיע ולא בדיוק מובן לכולם, אבל חף מפוזות, מרגש כמו שאף אחד אחר לא יכול ועם פוטנציאל. אוי הפוטנציאל. ועל החסד הזה, גם אם לא הייתם בין ברי המזל השותפים לחוויה, כולנו חייבים לו תודה ענקית.

אלא שאז, רגע לפני שהדמיונות מפליגים לסצינות הוליוודיות בהם הגיבור קם מתוך ההריסות כשתלתליו מסורקים בקפידה ומציל את העולם, הגיע שלב המציאות. זה היה רגע עצוב. יעקב שחר, יבשושי ונטול כל פאתוס או שמץ של התרגשות, הודיע על ההחלטה והעביר ליוני הללי, עיתונאי מכובד, את זכות השאלה הראשונה.

נמרוד גליקמן

המלים שנבחרו, יותר משהיו מעליבות, סימלו את הריקבון הפושה בכל מי שמתעסק בכדורגל שלנו בתקופה האחרונה ואת האתגר הבלתי אפשרי העומד בפני עטר. "בוקר טוב מר שחר. המינוי של עטר היה צפוי ולכן אין מה לשאול בנושא, אבל האם שקלת לשים את המפתחות עקב האירועים האחרונים?".

הבנתם? השחקן הכי מרגש בהיסטוריה של מכבי חיפה חוזר הביתה אחרי כברת דרך מרשימה כמאמן, כשבפניו האתגר המקצועי הגדול ביותר שהיה למאמן שקיבל את המשרה הנחשקת בעשרים השנים האחרונות נוכח ההריסות הבלתי נתפשות שמשאיר אלישע לוי, ואפילו לא שאלה אחת (אחת!) בנושא.

לא איך הוא הגיב לבשורה, לא האם הוא פרש את חזונו המקצועי בפני הבוס טרם לחיצת היד הווירטואלית, בטח לא מהו אותו חזון, או מי יבחר את הזרים ואת עוזר המאמן. אפילו לא כמה הוא ירויח. כלום, נאדה, אפס.

הפנטזיה שמגלם המושג "ראובן עטר" עבור מעט הרומנטיקנים בינינו, אלו שבאמת אוהבים כדורגל ישראלי ולא רק להתעסק בכדורגל ישראלי, לא מחזיקה אפילו שאלה אחת, דקה אחת של עונג. במציאות, אין לנו שום דרך לדון בכדורגל היום. נשארנו רק עם המסביב. רובן, הפנטזיסט המושלם, הפסיד את המערכה הראשונה למציאות מבלי שנערך קרב. נקווה למען כולנו שהוא יחזיר מלחמה (על המגרש, על המגרש). כי אם לא הוא, אז אף אחד. ויותר טוב כלום מכמעט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#