ערב חצאי הגמר

תנו צ'אנס. רק בלי הארכה

לא מכאן, רד למטה, עשרה שקל לכוס קולה, ככה נראה הכדורגל שלך, בושה, שיתפטר. חייבים להתעלם, כי אנחנו פה בשביל הכדורגל, בשביל הגביע

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אביעד סגל

מה שנשאר זה לנסות ולעשות את אותו הדבר, רק טיפה אחרת. לנתק את הכבל שמזרים שורת פרטים מעושה אל ההכרה, להרכיב עדשה זרה, מרוחקת, להביט, ואחר כך לנתח בתמימות את כל מה שיש לנתח במשחקי חצי גמר הגביע, מבלי להתחשב בכל מה שנהגת להתחשב בו. לתת צ'אנס.

להתהלך פנימה בראש מורם, לחמוק משורות כתפיים שחומדות חיכוך, להגיש כרטיס לאיש בעליונית כתומה - לא מכאן, לא משם, נסה בשער 3, רד למטה, כנס. עשרה שקל לכוס 250 מ"ל, ככה נראה הכדורגל שלך, בושה, ביזיון, שיתפטר. להתעלם, להיאטם, לא לשמוע, לתת צ'אנס, אנחנו פה בשביל הכדורגל, חצי גמר גביע. יום חג.

הלאה, רציתם כדורגל, מתחילים. 35 דקות למשחק הראשון, התעלמות מהסרקזם שבשאגות סביב. "אירוע מסעיר", קובעים פה כשהכרטיס הצהוב נשלף לסביטי ליפניה. מתאפק, מתאפק, בולע רוק, לא נותן למה שמתבשל בפנים לפרוץ מבעד לסוגרים. להתרשם מכך שחבורה סימפתית, בעונת בכורה בליגת העל, מושכת קבוצת נוק-אאוט מדופלמת במשך 90 דקות, לייחס את האטיות הזו לגודל המעמד ולהידמות לחירש לעומת הלוחשים: רק לא הארכה, רק לא הארכה. הארכה, לא נורא כל כך. הסיפור גמור.

משה אבוטבול (מימין) ורועי גורדנה. בסוף הייתה הארכה צילום: שרון בוקוב

מאבק ברגליים שמבקשות הביתה, היצמדות לענן שרקמת לעצמך כדי להחזיק מעמד ולצפות למשחק של התקפות, למשחק של הגנות, לטוב יותר. להניח את הראש לחצי שעה, לדמיין (לדמיין?) שמישהו תפס שלט והחליף ערוץ. לפקוח עיניים, להתעודד - שער לפה, שער לשם. מחצית. לא, רק לא הארכה.

לחימה בהרהורים - מה קורה בבית, מה קורה בברצלונה, מה קורה בסטמפורד ברידג', מה קורה בכל המקומות שיכולים היו לקרות בהם דברים בחמש-שש-שבע השעות האחרונות. השכמה, יניב קטן, איזה גול, נגע במישהו? לא נגע, איזה גול. טוב שיש למכבי חיפה על מי לבנות לקראת השנים הבאות.

ניסיונות לנסח כמה שורות שיבטאו את מה שיכול לייצר הניתוק מהתודעה, בתמימות, אחרי שלא התחשבת במה שיש להתחשב, נתת צ'אנס. להעלות משהו כמו "בסוף הכדורגל ניצח, ושתי הגדולות נפגשות בגמר לקרב האולטימטיבי". לא טוב, ניסיון נוסף: "שישה שערים, מה עוד יכולת לבקש". לא עובד, אז אולי "לרגע שכחנו מהצרות, מהאלימות, מההתאחדות, ונהנינו". לפלוט אנחה, למחוק הכל ולהסתפק ב"לפחות לא היתה עוד הארכה".

יניב קטן. מבחינה מקצועית מעמדו של הקפטן יפגעצילום: ניר קידר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ