בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה לכדורגלנים הישראלים תמיד נגמר האוויר?

כשהילדים שורצים מול הטלוויזיה ומחלקות הנוער מחפשות רק תוצאות, מתקבל פס ייצור לקוי שפולט בסופו ספורטאים בעלי תשתית גופנית לקויה

15תגובות

מכירים את הריטואל שחוזר על עצמו בכל משחק של נבחרות ישראל בכדורגל? מתישהו, סביב הדקה ה-70, עולה לדיון נושא כושרו הגופני של השחקן הישראלי. נדמה לי שהסוגיה הזו ייחודית רק לנו, משום שבמשחקים בהם משחקות נבחרות זרות סוגיית היכולת הגופנית של השחקנים לא עולה כלל לדיון. זה הרי ברור ומובן מאליו שעל מנת לשחק כדורגל ברמות הגבוהות נדרשת יכולת גופנית גבוהה. אז מה בעצם קורה כאן? מדוע אנחנו עדיין עוסקים במשהו שאמור להיות מובן וברור לכל?

אז זהו, העניין הוא לא רק הכושר הגופני. העניין הוא שאנו לוקים באופן חמור בתשתיות הגופניות שלנו. מרבית שחקני הכדור הישראלים נעדרים יכולת אתלטית בסיסית, שהיא הבסיס הגופני של כל ספורטאי. היא כוללת טכניקה נכונה של ריצה, טכניקה של ניתור, את היכולת לצאת מהר מן המקום, את היכולת להאיץ, את ההרמוניה והסימטריה שבין חלקי הגוף השונים, את שיווי המשקל הדינמי ואת היכולת להעביר באופן יעיל את הכוח לאורך השרשרת התנועתית.

כושר גופני הוא משהו שניתן לשפר בעבודה נכונה גם בגיל מבוגר. כאשר מדברים על שיפור בכושר הגופני מתכוונים בדרך כלל למרכיבי הסיבולת, הכוח והמהירות. העניין הוא שאת פיתוח היכולות האתלטיות צריך לעשות בגיל צעיר. כאשר מתעלמים לחלוטין מן הצרכים הפיסיים של השחקן הצעיר, מתקבל פס ייצור לקוי שפולט בסופו שחקנים בעלי תשתית גופנית לקויה.

למרבה האירוניה, פעם מצבנו היה טוב יותר. לפני כמה עשורים הילדים היו עדיין מתרוצצים ברחובות, מטפסים על עצים, קופצים ממבנים, זורקים אבנים ועוסקים בפעילויות גופניות ספונטניות רבות ומגוונות. כיום מרבית הילדים מפעילים בעיקר את האצבעות באמצעות שיטוט אינסופי על גבי המקלדות והטאבלטים. את הפעילות הזו הם עושים בדרך כלל בישיבה או ברביצה מול מסך הטלוויזיה ומכאן שהם הרבה פחות פעילים והרבה יותר נעדרי יכולת תנועה בסיסית. נקודת המוצא הגופנית של הילדים כיום נחותה משמעותית מהילדים של פעם. אל מסגרות האימון מגיעים כיום ילדים שלוקים במיומנויות בסיסיות ועל בסיס כל כך רעוע קשה מאוד לפתח יכולות גופניות

ניר קידר

נכון, אל מסגרות האימון מגיעים גם ילדים טובים מאוד ומוכשרים גופנית, מה שמכונה "בעלי פוטנציאל גבוה". העניין הוא שהילדים האלה הולכים לאיבוד כאשר הם לא מקבלים את תכני האימון הנכונים והמתאימים. צריך להבין, אימוני כדורגל כשלעצמם אינם משפרים יכולת אתלטית. אם לפחות מחצית מזמן האימון בגיל הצעיר לא תוקדש לפיתוח התשתיות הגופניות - אין סיכוי שהתמונה הנוכחית תשתנה בעתיד. פס הייצור ימשיך לפלוט מוצר מוגמר פגום.

הבעיה היא שכולם מחפשים הצלחות, ומהר. שכחנו כבר שתפקידן של מחלקות הילדים, הנערים והנוער הוא לייצר שחקן בוגר בעל כישורים אתלטיים, טכניים וגופניים גבוהים. תחרותיות היתר בגיל הצעיר היא האסון של משחקי הכדור בישראל. אווירת הלחץ, הן מצד המערכת והן מצד ההורים, מסרסת כל ניסיון לשינוי. מאמנים רבים בגילאים הצעירים רואים את השלב הנוכחי בקריירה כמקפצה אל הג'וב הבא. בכדי להתקדם צריך לנצח ולהראות תוצאות. כשרוצים לנצח בכל מחיר, הלחץ גובר ושבוע האימונים מוקדש ברובו להכנות למשחק הבא. על הדרך שוכחים שהמטרה העיקרית היא הבנייה של דור העתיד. במקום לבנות את התשתית הגופנית, מתעסקים עוד ועוד בטקטיקה ובהחדרת "ציונות" ומוטיבציה. איך אמר יורם ארבל – ככה לא בונים חומה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#