בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במלחמה הזו דארת' ויידר ניצח

דייגו סימונה ואסכולת ה"ניצחון בכל מחיר" שלו הביאו תואר אירופי לקולוצ'ונרס. אז מה אם הוא לובש שחור ולא שם דגש על ברק במשחק קבוצתו

תגובות

1. מצד אחד ישב אינטלקטואל בגיל העמידה, עם משקפים הקשורים בחוט, איש של פילוסופיית כדורגל נעלה, אדם שמתקיף ולוקח את הכדור לחצי המגרש של היריב בכל תנאי. מישהו שאפילו פפ גווארדיולה מעריץ את הכדורגל שלו. מנגד עמד בחור צעיר יחסית, לבוש שחורים, לא מגולח ובעל מבט דארת' ויידרי. אחד ששם דגש על הגנה לא פחות מהתקפה, על קשיחות לא פחות מברק, על סיכול לא פחות מבנייה.

אבל בסופו של דבר לא רק שהקבוצה של דייגו סימונה זכתה בגביע, היא עשתה את זה בצורה משכנעת, היא לא הסתגרה, היא הגיעה ללא פחות מצבים, כבשה שלושה שערים יפהפיים וזכתה בצדק מוחלט בליגה האירופית. התברר שוב שהכדורגל מסובך כמו החיים, אין טוב ורע, אין שחור ולבן, המגינים יכולים לכבוש ולנצח, התוקפים יכולים להישאר מתוסכלים. במלחמה הבלתי נגמרת בין אסכולת קרלוס בילארדו (ניצחון בכל מחיר) אליה שייך סימונה לזו של ססאר לואיס מנוטי (התקפה, ברק, משחק יפה בכל תנאי) שמרסלו ביילסה מייצג אותה נפלא, זכה בקרב הזה 'אל צ'ולו'.

דייגו סימונה הפך אתמול בלילה בסך הכל למאמן השלישי שאינו אירופי שזוכה בגביע ביבשת הישנה, והקודמים היו בשנות החמישים והשישים. נכון, לא ליגת אלופות, רק ליגה אירופית, אבל הקולצ'ונרס עשו זאת באופן מרשים (ניצחון 12 ברציפות אתמול במפעל, בדרך כלל עם הרבה שערים), שכל כדורגל הגנתי יישחק כמו אתלטיקו (30 שערים ב-12 המשחקים הללו, 13 בחוץ) ולא נתלונן בכלל.

רויטרס

2. בקצב הזה השם פלקאו - שמו השני של החלוץ הקולמביאני הנהדר שניתן לו על ידי אביו שהעריץ את הקשר הברזילאי המחונן - יהיה מזוהה יותר עם האיש שנתן אתמול לאתלטיקו את הגביע. קצב ההבקעה שלו מרשים, יכולת התנועה, הכדורור והסיום, מכל טווח כמעט, נפלאות והמוטיבציה בשמיים. את כל הטענות שעשה טעות כשעבר אחרי עונה מופלאה מפורטו לאתלטיקו דווקא ולא לקבוצה גדולה יותר הוא מחק במהלך העונה והשיא הגיע אתמול. פלקאו, אולי אלו שמסביבו, יודעים לקרוא מהלכים גם מחוץ למגרש. הוא היה יכול להגיע לאירופה מוקדם מאוד כמו הרבה דרום אמריקאים, אחרי שפרח בריבר, אבל העדיף לחכות עד גיל 23. הוא השתלב נהדר בפורטו, הוא הוכיח את עצמו באתלטיקו, יכול להיות שמעבר לפני כמה שנים לאימפריה והוא היה שורף את עצמו. בינתיים הוא שורף את הדשא, מביא תארים אירופאיים ובשנתיים בלבד, עם ממוצע של יותר מגול למשחק, שכתב את ספר השיאים של גביע אופ"א/הליגה האירופית.
 

אי–פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#