בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 42 ק"מ, שבע שניות מהחלום

המרתוניסט גזצ'או יוסף רץ באומץ אחרי החלום האולימפי. התוצאה - מרחק שבע שניות מהקריטריון ללונדון - היא פשוט שוברת לב

4תגובות

אוי כמה שזה עצוב וכואב. רץ המרתון גזצ'או יוסף החמיץ אתמול (ראשון ) בפראג את הקריטריון האולימפי ב-7 שניות! 7 שניות בריצת מרתון! אתם מבינים? זהו זמן ששקול לפחות משתי מאיות בריצה ל-100 מטר. 7 שניות במרתון הן משהו כמו 30 מטר, עוד מאמץ קטן והנה היד כבר כמעט שאוחזת בכרטיס האולימפי ללונדון. אבל לא. כבמעשה כשפים הכרטיס שהיה מונח על קו הגמר חמק לפתע, כאילו רוח זדונית נשבה ואתו התנפץ גם החלום. ככל שאני חושב על כך יותר, כך נחמץ לבי אל מול הפספוס הקטן-ענק הזה. אוי אוי אוי גזצ'או.

צריך להבין, גזצ'או הגיע לפראג בתחושה שאין לו מה להפסיד. לפני ארבעה שבועות בדיוק הוא היה רחוק ב-46 שניות מהקריטריון האולימפי ללונדון. בריצה ההיא ברוטרדם הוא רץ 2:15.46 שעות – שיפור לשיא היסוד אותו קבע לפני כחצי שנה באמסטרדם. פגשתי אותו מספר ימים לאחר הריצה וניסיתי להבין כיצד חיים עם תחושת הפספוס הזו. במקום להלין ולבכות על מה שקרה, הוא פנה אלי בשאלה מפתיעה: "מה אתה אומר, כדאי לרוץ עוד חודש בפראג?".

רויטרס

ההיגיון הפיזיולוגי אמר לי שמדובר בהתאבדות. לרוץ שני מרתונים במרווח של חודש כאשר בכל אחת מהן אתה אמור לרוץ את ריצת חייך נראו לי דבר די מטורף. התיאוריות הקלאסיות מדברות על פרק זמן של שלושה חודשים לפחות בין מרתון למרתון, במיוחד כשאתה נותן את כל מה שיש בך. אבל משהו בעיניים של גזצ'או גרם לי להאמין שאולי זה אפשרי, ואולי היה זה בכלל הלב. כל כך רציתי שיצליח, שכל מחשבה על פיזיולוגיה ותורת אימון פינתה מיד את מקומה למין אמונה תמימה שאולי זה באמת יקרה.

אני לא יודע מה היו התנאים אתמול בפראג. בריצה ברוטרדם היה קר מאוד ולאורך המסלול נשבה רוח חזקה שפגמה בהישגי הרצים. גזצ'או הרגיש שהתנאים ברוטרדם "עלו" לו ב-4-3 דקות. הוא הרגיש שהוא מסוגל לרוץ 2:12 שעות ולא חשב כלל על הקריטריון שקבעה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית – 2:15 שעות. הוא הרגיש שלא מיצה את עצמו ברוטרדם ומהמקום הזה שאב את הכוחות ואת האמונה ביכולתו לעשות את זה.

האזור המיוחד של "ספורט הארץ" לאולימפיאדת לונדון 2012 כבר מוכן לקיץ

מה שגזצ'או ניסה לעשות אתמול הוא משהו הרואי. האתלט הנפלא הזה ניסה לעשות את הבלתי ייאמן. גזצ'או הלך אחרי הלב שלו ואחרי החלום האולימפי. הוא כל כך רצה להיות שם, אבל זה לא יקרה. לפחות לא הפעם. גזצ'או בן ה-37 ימשיך לנסות. בשנה הבאה יש אליפות עולם, והוא יהיה שם - בתחנה הראשונה בדרך למחזור אולימפי נוסף. החלום לא מת, הוא רק נדחה. גזצ'או, אוהבים אותך!



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#