בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תורמת את קיבתי למדע

מחנה נבחרת ישראל בבלגיה הוביל אותי לתגלית מדעית חשובה: לאנשים יש שתי קיבות – אחת למזון והאחרת לקינוחים (בעיקר וופל בלגי)

תגובות

ארבעה ימים בבלגיה עם נבחרת ישראל גרמו לי לפתוח את הפוסט השבועי עם שאלה שאנחנו, שחקניות הנבחרת, שואלות את עצמנו בכל פעם שאנחנו בבלגיה – כשאתה בבלגיה, האם וופל בלגי נקרא וופל בלגי או סתם וופל?

אפרופו וופל, אני כותבת לכם השבוע כדי לאתגר את המדע ואת האנטומיה של גוף האדם. כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת לאכול. אני מסוג האנשים שאוכל לא רק כשהוא רעב, ולא מפסיק גם כשהוא מרגיש מלא. לכן, כשאנשים אומרים לי שהם "מלאים מדי כדי לאכול קינוח" זה הרגע בו אני מאתגרת את חוקי המדע ומציגה את התיאוריה שלי: לאנשים יש שתי קיבות – אחת למזון והאחרת לקינוחים. וזו הסיבה שאתה אף פעם לא מלא כדי לאכול קינוח! (במיוחד כשמדובר בוופל בלגי).

עוד מומחיות בלגית היא שוקולד. כשקיבלנו שעה חופשית, הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות עם עצמך הוא לעקוב אחרי האדם שיודע למצוא אוכל טוב (ואם אתה בבלגיה, אז זה שוקולד). בנבחרת שלנו, מדובר בג'ניפר פליישר. יכול להיות שהיא האדם היחיד בעולם שאוהב אוכל יותר ממני (ובאופן לא מפתיע, גם היא תומכת בתיאוריית הקיבה הכפולה שלי).

אז שוקולד, וופל וחזרה הביתה לישראל כדי לבחון את התיאוריה שלי, בעיקר עם שני הקינוחים האלה. אז תשאלו את עצמכם – אולי כל המדענים טעו ובאמת יש לנו שתי קיבות אחרי הכל. מי יודע, אולי הפוסט הזה יזכה אותי יום אחד בפרס נובל על התגלית המדעית החשובה שלי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#