בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גארנט חוזר בגדול

הקוסם האמיתי של בוסטון

לפני שנתיים נדמה היה שהקריירה האדירה של קווין גארנט על סף סיום, אך בפלייאוף הוא התעורר ונראה נפלא. האם זה יספיק לאליפות?

3תגובות

אחרי גמר הפלייאוף ב-2010, במהלכו נשלט על ידי פאו גאסול – רכיכה מהסוג שהוא לועס ויורק מתוך שינה בדרך כלל – הייתי משוכנע שקווין גארנט קפץ את הכריש. להגנתי, הוא נתן יותר מדי סיבות לחשוב כך. החטיא ליי-אפים, איבד כדורים, הפסיד במאבקי מיקום בריבאונד. בקיצור, דברים שלא קורים לך כשקוראים לך קווין גארנט.

הפער בין הרצון לברכיים השחוקות היה גדול מדי, מביך מספיק כדי לגרום לך להתכווץ קצת בכסא, כי אתה זוכר איך האיש ריחף לתקרה כשסטפון מארבורי זרק לו אלי-אופים באמצע שנות ה-90'. החשש היה שנראה את גארנט הולך בדרכם של הסופרסטארים ההם, שהיו אחרונים להבין שהם כבר לא כאלה. פטריק יואינג כזה, שהתבזה בסיאטל ובאורלנדו אחרי קריירה באמת גדולה.

והנה הוא עוד כאן, ועוד איך כאן, קולע מבחוץ כפי שלא קלע כל הקריירה, מתעמר במגנים שצעירים ממנו בעשור, משפיל ורבלית יריבים ואת הבעלים של אטלנטה, נופל עם לברון ג'יימס לפארקט ונהנה מכל רגע. קפץ את הכריש? גארנט עצמו הוא הכריש, והוא גם חזר לקפוץ.

אי–פי

האיש ששאקיל אוניל כתב עליו בספרו שהברכיים שלו כל כך גמורות עד שהוא הרהר בקול רם בפרישה בתום העונה שעברה, הוא ה-MVP של הפלייאוף עד עכשיו. אם יחליט לתלות את הנעליים, אפילו אם הסלטיקס יפסידו בשני המשחקים הבאים, הוא יעשה זאת בדרך שכל כך מעט שחקנים גדולים מצליחים לעשות: בשיא, כאחד מהטובים בליגה בתפקידו, עם ראש מורם. בהיכל התהילה יעמדו עם סטופר, שלא ימתין שנייה יותר מהחמש שנים המנדטוריות.

הקרדיט על תחיית המתים של גארנט מתחלק למספר גורמים – לצוות הרפואי, לאיש עצמו, לגאון שהמציא את אמבטיות הקרח – אבל גם למקום בו הוא נמצא. החיבור בין גארנט לבוסטון – הקבוצה, העיר, המנטליות – הוא כה טבעי, עד שממש קל לשכוח שהוא הגיע לשם רק בגיל 31. שתיים עשרה שנים בכלוב זהב קפוא במינסוטה, שהפכו אותו למשתכר הגבוה ביותר בליגה במשך לא מעט זמן, ובו זמנית מנעו ממנו להיות גדול באמת למרות 25 נקודות ו-13 ריבאונדים מדי עונה, נראות כמו פרק בקריירה של מישהו אחר.

במקום בו לארי בירד ביצע נסים על בסיס כמעט יומי, גארנט רק מעצים את האגדה. אחרי 17 עונות, כמעט 1,400 משחקים ויותר מ-50 אלף דקות – יותר מבירד, קווין מקהייל וכמעט כמו רוברט פאריש - הוא עדיין נראה כמו השחקן שהכי רוצה את זה. ראג'ון רונדו כבר הוכתר לקוסם בפלייאוף הזה, אבל את הקסם האמיתי ביצע גארנט, שחזר בזמן. אם יחליט לפרוש כשיפרקו בבוסטון את חבילת הביג ת'רי, זה יקרה בתנאים שלו. אחרי אליפות נוספת, זה הדבר הכי גדול שהוא יכול להשיג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#