בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה כולם שונאים את לברון ג'יימס?

הוא כנראה שחקן הכדורסל הטוב בעולם ובוודאי השנוא ביותר. אז למה באמת אנחנו כל כך אוהבים לשנוא את לברון ג'יימס?

11תגובות

הוא כנראה שחקן הכדורסל המפורסם בעולם ויש סיכוי לא רע שגם הטוב ביותר שבו, אבל ממש לא האהוב מכולם. הוא ענק, מעצבן, מדהים, בוגד. הוא אחד מהגדולים ביותר בהיסטוריה, אבל נכון לרגע זה, גם ממש לא. רגע לפני שהוא מנסה שוב להשיג טבעת אליפות ראשונה, הגיע הזמן לנסות לבדוק למה כולם אוהבים לשנוא את לברון ג'יימס.

1. בגלל הבילד-אפ
האיש נכנס לליגה כתיכוניסט בליווי הכינוי "King James", לא מעט הודות לנייקי שפמפמה את העניין בלי הפסקה – מה שאומר שלא רק שנמשח למלך לפני שקרע זוג נעליים ב-NBA, אלא שגם תמיד היה מישהו שדאג לכך שזה לעולם לא יקרה. כאן הושרש למעשה האנטגוניזם הבסיסי. אף אחד לא אוהב מלכי אינסטנט שהחלב לא יבש על שפתם (ע"ע ג'ופרי מ"ממשחקי הכס").

2. בגלל ה-"לברונס"
סדרת פרסומות לנייקי שהיתה נחמדה מינוס בהתחלה והפכה מייגעת יותר עם כל פרק חדש. לברון מגלם משפחה שלמה, שמורכבת מארבע דמויות שונות שכל אחת מהן מתיימרת לייצג צד שונה באישיות שלו: לברון הזקן והחכם (?), לברון הילד, לברון איש העסקים ולברון האתלט. זה לא כל כך משעשע כשאדי מרפי עושה את זה. זה בטח לא מצחיק כשלברון ג'יימס עושה את זה.

צפו בלברונס:

גם אתם שונאים את לברון ג'יימס? שתפו אותנו בדף הפייסבוק של ספורט הארץ

3. בגלל שוויתר על חבריו באמצע סדרת פלייאוף
יכול להיות שהמרפק באמת הציק לו, אבל בכל מקרה זה נראה רע. את סדרת חצי גמר המזרח מול בוסטון ב-2010 לברון ג'יימס ירצה למחוק מהרזומה, ואם אפשר, למחוק ספציפית מהזיכרון הקולקטיבי את המשחק החמישי, בו הובסה קליוולנד בבית ב-32 הפרש. בהופעתו האחרונה במדי הקאבס לעיני הקהל הביתי, סיים ג'יימס עם 15 נקודות באחוזים מחרידים, ובעיקר נראה פאסיבי ומנותק. גם הדברים שאמר אחרי המשחק ("כנראה הרגלתי אנשים ליותר מדי טוב") לא תרמו להפרכת ההשערה לפיה כבר פנטז באותו שלב על המוחיטו עם המטריה הקטנה בחופי מיאמי.

4. בגלל הבגידה
נכון, את הסכין החדה ביותר נעץ בגב של אוהדי קליוולנד, אבל המעשה של לברון איש קריות לא הוגבל לאזור אוהיו בלבד. אוהדי כדורסל באשר הם חשו את הבגידה, בעיקר בערכים הטהורים ביותר של המשחק – ספורטיביות ותחרותיות. בהחלטה לנטוש עיר, מועדון וקהילה שתמכו בו במשך שנים ולייסד טריו כוכבים במיאמי, לברון השליך לפח את האידאל שאוהדי ספורט הכי מתקשים להשלים עם הריסתו. הוא הבהיר שמה שחשוב זו המטרה ולא המסע אליה, קיצור דרך מהסוג הנחות ביותר. טקס הצגתו במיאמי, שנראה יותר כמו חגיגת אליפות, רק סובב יותר את הסכין בליווי אורות מרצדים, קונפטי ומוסיקה רועשת.

5. בגלל "ההחלטה"
שחקני כדורסל עושים דברים מטופשים. לטרל ספריוול חנק את המאמן שלו במהלך אימון, צ'רלס בארקלי ירק על אוהד ביציע ופגע בילדה קטנה, רון ארטסט עלה ליציע, הרביץ לאוהד ובטח גם ירק עליו. ועדיין, נדמה שברשימת הדברים המטופשים שעשו שחקני כדורסל, הספיישל באורך 45 דקות ב-ESPN במהלכו הכריז על החלטתו לעזוב את קליוולנד ולחתום במיאמי, נמצא אי שם בראש הרשימה. "זה דבר אחד לעזוב", כתב אז ביל סימונס, "אני מבין את זה. אתה בן 25, עייף מלסחוב קבוצתו בינוניות, רוצה לחיות בסאות' ביץ' ולשחק עם החברים שלך. אבל להפוך את זה למופע, להעמיד פנים שההחלטה לא התקבלה כבר לפני שבועות ולתקוע את הקלשון בגבה של קליוולנד כאילו היתה ג'ייסון בסצנת הסיום של 'יום שישי ה-13'? היתה חייבת להיות דרך טובה יותר. אני מאשים את האנשים שסביבו, את היעדרה של דמות אב בחייו ואותנו, על כך שהלעטנו את הנרקסיזם שלו ברמה כזו שהוא דיבר על עצמו בגוף שלישי חמש פעמים במהלך משדר של 45 דקות".

אי–פי

6. בגלל המלים "I decided to take my talents"
לא מספיק שיצא דביל בעצם קיום המשדר לעיל, לברון גם התנסח בהתאם. משפט שקיבע את לברון כיהיר, שחצן, מתנשא ונרקסיסט. במשך הזמן הפך למטבע לשון שגור שהתגלגל בפיהם של קומיקאים, כתבי ספורט ציניים וסתם אוהדים מן השורה, שהחלו להצהיר כי החליטו לקחת את כישרונם לכל מקום – בין היתר לשירותים.


7. בגלל שהוא מתבכיין לשופטים
חשוב לזכור: לברון ג'יימס בנוי כמו משאית. במובנים של כדורסל, האיש הוא האופטימוס פריים של המשאיות. ועדיין, 95% מהכניסות שלו לסל שלא מסתיימות בשתי נקודות גוררות מבטי "אכלו לי, שתו לי" לעבר השופט הקרוב ביותר. גם העובדה ששכלל בעונה האחרונה את אמנות הפלופינג מעצבנת את ההמון. לברון עצמו, אגב, דווקא חושב שהוא ממש לא מקבל טיפול של סופרסטאר. "עושים עלי הרבה יותר עבירות מכפי ששורקים", אמר העונה.

אי–פי

8. בגלל שתמיד נדמה שהוא מסוגל ליותר
נכון, עוד כמה אחוזים מהשלוש וג'אמפ מעט יציב יותר לא היו מזיקים, אבל באמת שזהו. אין כיום שחקן כדורסל שלם יותר מלברון ג'יימס. הוא יכול לקלוע מכל עמדה ובכל דרגת קושי, שומר לא רע בכלל, ריבאונדר מצוין ולא מקבל את הקרדיט שבאמת מגיע לו כמוסר. דווקא בגלל כל זה, אצל אוהדים רבים נוצר פרדוקס: איך יכול להיות ששחקן הכדורסל הכי קרוב לשלמות מקצועית לא מצליח לזכות בטבעת? כדי לפתור את הדיסוננס, חייבים להניח שהוא עדיין מסתיר משהו, עוד אלמנט במשחקו שמפריד בינו לבין המדרגה הבאה. הנטייה שלו לאובר קבוצתיות לעתים רק מעצימה את ההרגשה הזו. לעזאזל, קח את הכדור לסל כל התקפה או תקלע מתי שבא לך. כולנו יודעים שאתה מסוגל לכך.

9. בגלל שהוא לוזר
ברגע שאתה השחקן הטוב בעולם, יש לך מחויבויות מסוימות. לזכות באליפות, למשל. תקופת החסד – שבע שנים, הזמן שלקח למייקל ג'ורדן לזכות בטבעת ראשונה – כבר חלפה. הבעיה של לברון היא שבמהלכה מיצב עצמו כמלך הקלאץ', רק הפוך. למשחקים גדולים באמת הוא לא תמיד מופיע, וגם כשזה קורה, הוא נעלם ברבע הרביעי. סדרת הגמר מול דאלאס בעונה שעברה היתה כל מה שמקטרגי ג'יימס המושבעים חלמו עליו. "ביקשתי מלברון דולר והוא נתן לי 75 סנט", הולכת הבדיחה, "חסר לו הרבע האחרון". עד שלא יוכיח אחרת, נמשיך ללוות כסף מאנשים אחרים.

10. בגלל שתמיד כיף יותר כשיש נבל
בלי הג'וקר, באטמן הוא סתם מולטי מיליונר חולה גאדג'טים. בלי לקס לות'ר, סופרמן הוא עוד שרירן חובב טייץ וג'ל. בקיצור, בלי מישהו לשנוא – כל העסק הרבה פחות מעניין. נרטיב של טוב נגד רע תמיד מושך רייטינג. המעבר של לברון למיאמי ,ובעיקר הצורה בה עשה זאת, נתנו הזדמנות לאוהד הכדורסל הניטרלי לקבע אותו בנישת האיש הרע, שכל הפסד שלו הוא סיבה מספקת להוציא את כובעי המסיבה מהבוידעם. "למדתי לקבל את תפקיד הנבל שכולם מייעדים לי", אמר לברון בתחילת העונה, "אפילו למדתי ליהנות מזה". מזל, כי כנראה שזה לא עומד להשתנות בזמן הקרוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#