בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיטת השקשוקה של הכדורסל הישראלי

איך יידע השופט כמה זרים יכולה כל קבוצה לשתף? איך אמור האוהד להבין כיצד מוכרעת האליפות? ומה הסיכוי שלא נעבור את אותו תסריט שוב בקיץ הבא?

תגובות

במכתב הפרידה ממינהלת הליגה הזכיר אבנר קופל, היו"ר היוצא, את הישיבה הראשונה לפני עשר שנים. אבל הישיבה האחרונה אותה ניהל החזירה אותנו, ממש לא באשמת יו"ר הדירקטוריון, דווקא לתקופה החשוכה בה התנהלה הליגה תחת איגוד הכדורסל. לא שעשר שנות המינהלת היו חפות מקומבינות - אסור לשכוח שמכבי ת"א קיבלה בזמנו את גזירת הפיינל-פור בתמורה לשריון מקום ביורוליג - אך דומה שהפעם לאינטרסנטיות היה חלק גדול מתמיד בהחלטות.

המתווה אותו רקח איש הלפטופ, דן שמיר, עונה בעצם על הצרכים של כל הקבוצות. "הגדולות", שלרוב הן אלה שמשחקות במפעל אירופי ותקציביהן מספיקים כדי להחתים לצד ישראלים בכירים יותר מארבעה זרים, ישחקו לפי החוק הרוסי. הקטנות יותר ינסו לעקוץ אותן עם יתרון מספרי של זרים על המגרש.

חברי הדירקטוריון שכחו כנראה שהם לא מייצגים רק את עצמם. מילא המאמנים, שהתבטאו באופן מפורש בדיון הפתוח שקיימה המינהלת בחודש שעבר נגד החוק הרוסי, אך ייאלצו לעכל שוב את הגזירה, אבל מה עם השופטים והמשקיף? איך הם יזכרו לאיזו קבוצה מותר לשתף בו זמנית ארבעה זרים ולאלו שלושה? ומה עם הקהל? בליגה לנשים במשך כמה שנים היה חוק שאיפשר לקבוצות לשחק עם שלוש זרות או עם שתי זרות ושתי בוסמניות ובילבל את כולם.

אלן שיבר

לאזרח הפשוט, שלא חי את הכדורסל, ומגיע לצפות במשחק היה צריך להסביר למה קבוצה אחת יכולה לשחק רק עם ישראלית אחת ואילו יריבתה חייבת לשתף שתיים. עכשיו זה אפילו לא ענין של זר או בוסמן, לכולן יש זרים, אבל הכמות על המגרש ועל הספסל שונה מאחת לאחרת. חידת טריוויה שתשאל בעוד כמה שנים: "כמה זרים היתה רשאית קבוצה לשתף בעונת 2012/13?" תפיל אפילו את החובבים המושבעים של הענף.

בעוד שנה יוחל החוק הרוסי על כל הליגה למשך שנתיים, אבל מישהו הבין איך תתנהל שיטת המשחקים? בתום הישיבה האחרונה התפאר קופל שהוא משאיר את המינהלת עם החלטות לשלוש שנים, אבל לאחר שסיפר כי בעונה השלישית, בשל העובדה שכבר יהיו אולמות גדולים נוספים בארץ, תתקיים סדרת גמר של הטוב משלושה משחקים, מיהרה המינהלת להוציא הבהרה לתקשורת כי מדובר בטעות, שכן בעוד שתיים ושלוש עונות האליפות תוכרע בשני משחקים. אם גם קופל לא ממש סגור על השיטה ועל ההחלטות, מה יגידו האוהד הפשוט?

מה דעתכם על השינויים בכדורסל? שתפו אותנו בדף הפייסבוק של ספורט הארץ

אגב שני משחקי גמר, זה אמנם לא פורסם וספק אם נאמר בישיבה, אבל אפשר להניח שהכוונה היא שאם כל קבוצה תנצח במשחק, ההכרעה תיפול לפי יחס סלים. אבל מה אם אחד המשחקים יסתיים בשוויון? האם תהיה הארכה? סביר להניח שלא, אבל חבל שהמתעניין הממוצע צריך לנחש. רק שהמינהלת לא תצטרך להתכנס לדיון מחודש על השאלה הזו בלבד. שלא לדבר על העובדה שעדיין לא נקבע אם משחק הגמר היחיד שייערך בעונה הקרובה יתקיים באולם נייטרלי.

ולמה כל השינויים התכופים האלה בשיטת המשחקים? אם בעונה שעברה שחקנים התקשו להבין את שיטת החלוקה באמצע העונה לשני בתים, כשגם מהבית התחתון אפשר לזכות באליפות (ע"ע מכבי אשדוד שהגיעה לגמר), איך האוהדים יזכרו אם הגמר השנה הוא משחק אחד, שניים או אולי שלושה? אם הקיץ נסוגה המינהלת מההחלטה לגבי ארבעה זרים אותה קיבלה בקיץ שעבר למשך שנתיים, איך אפשר לדעת שלא יבוא בעוד שנה אינטרסנט כזה או אחר וינסה לבטל את ההסכמות שהתקבלו כביכול לשנים הבאות?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#