בית"ר ירושלים

כהניזם בצהוב שחור

קניית מניות קבוצת בית"ר ירושלים ע"י גורמים כהניסטים, מאיימת להפוך את הקבוצה מהבירה למצורעת, בארץ ובעולם

חיים ברעם
חיים ברעם
כל העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חיים ברעם
חיים ברעם
כל העיר

הדיווח ב”ידיעות אחרונות”, על כוונתם של הכהניסטים לרכוש את בית”ר ירושלים ולגייס את אוהדיה לפעילות קיצונית, לא הפתיע. העיתון ידע לספר על תכונה רבה של אנשי מפלגת ארץ ישראל שלנו ושל תלמידיו המובהקים של הרב מאיר כהנא - מיכאל בן־ארי, ברוך מרזל ואיתמר בן־גביר, לקראת הרכישה האפשרית. הכוונה היא להקצות משאבים לבית”ר מכספי מימון המפלגות ומתורמים אמריקאים. זהו נושא משפטי סבוך, אך ההיבט הפוליטי הוא חד משמעי. מרזל, המוח מאחורי המיזם החדש, טוען ש”בית”ר פופולרית מאוד במאחזים ובגבעות, והגיע הזמן שנעזור לה”.

מרזל אירח לפני שלושה שבועות חבורה גדולה של אוהדי בית”ר בחברון, ואלה אהבו מאוד את הביקור, את המארח, את מורשת כהנא ואפילו את ברוך גולדשטיין, שרבים מהם למדו עליו לראשונה מפי הכהניסטים. גם אם מבצע הרכישה ייכשל בדרך כלשהי, המגמה היא ברורה. מרזל היה תמיד מחושב, הוא לא ממהר לשום מקום ומאמין שהזמן וההיסטוריה פועלים לטובתו. הוא מודה שאין לו שום עניין בכדורגל, אבל הוא “אוהד את אוהדי בית”ר”. הלאומנות והגזענות, שפושות כאן בכל פינה, התנחלו והִכּוּ שורש באגודה הירושלמית הוותיקה וקשה מאוד יהיה לעקור נטוע.

כשמשחקים נגד בית"ר ירושלים משחקים נגד "ימין קיצוני" - ולכן הרצון לנצח גדול במיוחד (אם אתה אוהד סכנין או הפועל ת"א)

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

תמיד הערכתי את מרזל וראיתי בו אויב מסוכן של המגמות הליברליות בחברה הישראלית ושל התקרבות יהודית־ערבית, שהיא החלופה היחידה לחשכת ימי הביניים המצפה לנו. האיש הפיקח, הפרובוקטור הממולח, הוא תועמלן ואסטרטג טוב, בנוסף לכושר ביצוע מעולה.

אחרי שעזר למורו ורבו לחלחל לתוך הציבור החרדי (שהיה רחוק גם מציונות, שלא לדבר על לאומנות), מצא מרזל נתיבות ללבותיהם של מזרחים מסורתיים, לא כולם באמת דתיים או שומרי שבת, מכיוון שהנושא הלאומני קדם בעיניו תמיד לנושא הדתי. כבר שנים שהכהניסטים מנסים לחדור לשורות אוהדי בית”ר. בינתיים הם כבר חצו את הרוביקון של הרתיעה מ”ההתייוונות” הכרוכה באירועי ספורט המוניים, והם נמצאים בלב לבה של ההוויה הבית”רית, לא רק בירושלים, בכל רחבי הארץ.

בן גביר (מימין), מרזל ובן ארי. תלמידיו של כהנאצילום: אמיל סלמן

מרזל פתח סניף פעיל ליד שוק מחנה יהודה כבר לפני יותר מ־20 שנה והפיץ את סמל האגרוף של כהנא בצבעי צהוב־שחור. הוא למד מהניסיון, משתדל לא להתנגש עם המשטרה ועם השב”כ אלא אם כן המטרה מקדשת את העימות בעיניו. בעבר היה נדמה שכמה מפעילי כהנא מסתייגים מאוד מאוהדי בית”ר בפרט, ומעצם העיסוק בכדורגל בכלל. אבל מרזל, לפני כל חבריו, הבין שבמונחי עלות־תועלת הוא מבטיח לתנועתו ולרעיון גירוש הערבים מהארץ ציבור תומכים גדול ונאמן.

אנשים כמו דן מרידור, בני בגין וראובן ריבלין סלדו תמיד מהכהניסטים חרף דבקותם בשטחים הכבושים. אם הם לא יעזרו לאיציק קורנפיין להציל את בית”ר הם יהפכו את האגודה למצורעת בכל אירופה. לכן קיימת הסתה כזו נגד קורנפיין, שנובעת גם היא ממקור כהניסטי. ראו הוזהרתם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ