בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

NBA

יוסטון, יש לנו בעיה?

בדרך להחתמת ג'רמי לין ודוויט הווארד זנח דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של הרוקטס, את אידיאולוגית ה"מאניבול" לטובת החתמת סופרסטארים

2תגובות

בחשבון הטוויטר של דריל מורי רשומות ארבע מלות תיאור: הג'נרל-מנג'ר של יוסטון רוקטס (בעברית זה מתארך לחמש). מי שרוצה לדעת קצת יותר על האיש ופועלו מוזמן ללחוץ על הקישור הצמוד לדף הוויקיפדיה שלו, שמתחיל ממש טוב: תואר ראשון במדעי המחשב מנורת'ווסטרן, תואר שני במנהל עסקים מ-MIT, יועץ אסטרטגי ומפתח שיטות סטטיסטיות מתקדמות להערכת שחקנים. הוא לא שיחק, לא אימן ולא החזיק לגרג פופוביץ' את בקבוק המים בפסקי זמן, אבל הוכיח שאפשר גם אחרת כשעבד בחברת סטטיסטיקה נחשבת וסייע בתהליך השרשת טרנד ה"מאניבול" בכדורסל – הדוקטרינה שהצליחה לבראד פיט, כלומר לבילי בין, בבייסבול.

אלא שאחרי כל הסקירה המרשימה, בה מתגלה בין היתר שלעזאזל, האיש רק בן 40, איפה הוא ואיפה אתה בחיים, מספיקה שורה וחצי כדי לתאר את הקריירה שלו ב-NBA. "מורי מתחיל את עונתו השישית כג'נרל-מנג'ר של הרוקטס. הקבוצה ניצחה סדרת פלייאוף אחת בתקופתו". ללא ספק סוג של אנטי-קליימקס, שמעלה את השאלה שרבים מאוהדי הרוקטס שואלים בימים טרופים אלה: הם מורי הוא גאון עם תכנית-על או סתם משוגע?

בשבועיים האחרונים, מורי יצק משמעות חדשה במושג "ניקוי אורוות". לא פחות משמונה שחקנים שסיימו את העונה שעברה בסגל של יוסטון כבר נמצאים במקום אחר. הנדידה של מספר שחקני מפתח שווה לפחות הרמת גבה.

אי–פי

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

הרוקטס משכו ברגע האחרון את ההצעה להארכת חוזה שהגישו לקורטני לי, לגוראן דראגיץ' נתנו ללכת לפיניקס ואת קייל לאורי שלחו לטורונטו תמורת בחירת לוטרי עתידית. צ'ייס באדינג'ר נשלח למינסוטה תמורת בחירת דראפט ולואיס סקולה פשוט שוחרר בחסות סעיף האמנסטי. הגבוהים של יוסטון נדדו לצד המזרחי של הליגה: סמואל דלמברט עבר למילווקי ומרכוס קמבי לניו יורק. התמורה, ג'ון לוארים וטוני דגלאסים למיניהם, לא ממש שוות ערך.

גם התנהלותו של מורי בדראפט היתה מוזרה. הוא עשה שמיניות באוויר כדי להגיע לבחירות הגבוהות, נחל הצלחה חלקית ומטה וסיים עם מקומות 12, 16 ו-18. הוא בחר שם את ג'רמי לאמב, רויס ווייט וטרנס ג'ונס. השניים האחרונים הם למעשה אותו שחקן, פחות או יותר ושניהם גם פורוורדים, בערך העמדה היחידה שיוסטון רוויה בה ממילא.

מעריציו של מורי, ויש לא מעט כאלה, יגידו שיש היגיון בשיגעון. דראגיץ' רצה סכומים גבוהים ואופציית שחקן לשנה רביעית בחוזה, סעיף שהיה מקשה על העברתו בטרייד אם וכאשר. לאורי לא הסתדר עם המאמן קווין מקהייל, ויש סיכוי הגון שבחירת הלוטרי שתגיע מהראפטורס תניב שחקן טוב ומתאים יותר. צ'ייס באדינג'ר מיותר ברגע שיש את צ'אנדלר פארסונס ואת השכר של סקולה אפשר לחסוך כדי לפנות מקום ל... דווייט הווארד.

אי–פי

למעשה, הווארד הוא הסיבה ל-90% מהמהלכים של מורי הקיץ. אחרי שנכשל בעבר בניסיונות להביא את כריס בוש, פאו גאסול ומארק גאסול, האיש נחוש להביא לרוקטס סופרסטאר באזור הצבע, ואין ג'נרל-מנג'ר בליגה שהשתדל להוכיח זאת במעשים יותר ממנו. הוא פינה מקום בתקרת השכר גם לכל השאריות שאורלנדו רוצה להיפטר מהן במסגרת עסקת החבילה של סופרמן, כמו משכורות הענק של הידו טורקוגלו וג'ייסון ריצ'ארדסון.

אפילו העובדה שהווארד כבר הצהיר כי לא יאריך את חוזהו ביוסטון במידה שיעבור לשם לא מרתיעה את מורי; האיש משוכנע שיצליח להעמיד סביבו צוות מסייע איכותי ושיוכל להציע לו חוזה יוקרתי מספיק בקיץ בשביל לשנות את דעתו. תסריט דרון וויליאמס, שנשאר בברוקלין בזכות שילוב בין החיזוק שהביאו הנטס לחוזה שמן במיוחד, בהחלט מספק סיבות לאופטימיות.

אלא שעדיין יש בעיה אחת עיקרית - כרגע הכל וירטואלי. כל עוד הווארד לא מצטלם עם גופייה מספר 12 של הרוקטס ועובד עם האקים אולאג'וואן על סוג של "דווייט שייק" באימונים אישיים בטקסס, יוסטון נשארת קבוצה חלשה, מרובת פורוורדים ושחקנים צעירים, שיובילו אותה בתסריט האופטימי למקום טוב בדראפט של העונה הבא – שגם כך אמור להיות חלש.

לפני שדברים משתפרים, הם בדרך כלל הופכים גרועים יותר. מורי, שמאס בבינוניות של הרוקטס בשנים האחרונות, לקח את זה צעד אחד קדימה, כששם את כל הביצים בסל של הווארד, מקום יציב בערך כמו זריקת העונשין של הסנטר.

יש שיגידו שהגאוניות של מורי באה לידי ביטוי בהצלחה למשוך את ג'רמי לין לרוקטס בעזרת הצעת חוזה חכמה שהוציאה לניקס את החשק להשוות אותה: 25 מיליון דולר לשלוש שנים, כשהדגש הוא על משכורת של 14.8 מיליון בעונה השלישית. ליוסטון, ודאי שבמצבה הנוכחי ונטול ההווארד, יש מספיק מקום תחת תקרת השכר בשביל לעמוד בזה. לניקס לא.

במידה שהניקס היו משווים את ההצעה, הם היו צריכים לשלם קנס ענק על חריגה עצומה מהתקרה בעונת 2014-15. הקנס היה מתחלק בין הקבוצות שעומדות בתקרה, כשיוסטון צפויה להיות אחת מהן. המשמעות היא רווח בכל מצב עבור הרוקטס: אם הניקס היו משווים, הם בעקיפין היו משלמים ליוסטון. בניו יורק בחרו בסוף לוותר, ומורי הרוויח את ההחתמה הגדולה הראשונה שלו בקיץ הזה, ולהיט מרצ'נדייז שלא היה לרוקטס מאז יאו מינג.

אי–פי

אלא שעם כל הכבוד ל-35 המשחקים הבאמת נפלאים של לין בעונה שעברה, הוא עדיין לא סופרסטאר. העובדה שמורי – שבאפריל כתב מאמר שווה קריאה ל"אקונומיסט" שמנסה להסביר איך פספס את לין, שכבר היה בסגל קבוצתו ונחתך ממנו ערב פתיחת העונה - נואש להנחית לצדו אחד כזה, היא סוג של בגידה בערכים שהקנו לו את מוניטין ה"בילי בין של הכדורסל".

כשהבעלים של הרוקטס, לסלי אלכסנדר, מינה את מורי לתפקיד בקיץ 2007, הוא רצה לראות קבוצה שנבנית בצורה אחרת. "יש לנו כעת את כל המידע הזה, ואת המחשבים שמסוגלים לעבד את המידע הזה", הסביר אלכסנדר ל"ניו יורק טיימס" ב-2009, "רציתי להשתמש בכל הקידמה הזו. כשמיניתי את דריל לתפקיד, זה היה בגלל שרציתי שיהיה מישהו שיעשה יותר מסתם להסתכל על השחקנים בצורה רגילה".

כשבוחנים זאת לאורך תקופה, מורי עשה זאת. בשנים האחרונות נותרה יוסטון בשולי הפלייאוף, פחות בזכות מינג או טרייסי מגריידי הפצועים כרונית, ויותר בזכות חבורה של שחקנים סופר-יעילים ביחס למחירם ההתחלתי: סקולה, דראגיץ', לאורי, ארון ברוקס, קארל לאנדרי, צ'אק הייז, שיין באטייה. גם דונאטאס מוטיונאס, הבחירה ה-20 בדראפט הקודם, עושה קולות של שחקן מצוין לעתיד.

אלא שכאן טמונה גם הבעיה – מה שיוסטון עשתה זה "רק" להישאר בשולי הפלייאוף, לא פה (מיקום טוב בדראפט) ובטח לא שם (מתמודדת על אליפות). ב-NBA, ולמעשה בכל ליגה תחרותית, זה בערך המקום הכי בעייתי להיות בו.

במלים אחרות, גם האיש שהתבסס על התפישה שמקדשת את גילוי הכישרון החבוי מהעין וטיפוחו, נכנע בקיץ הזה לגישת המיינסטרים ב-NBA, לפיה קבוצה שרוצה להצליח חייבת להנחית סופרסטאר מוכח. עם כל הכבוד לרומנטיקה, לתחושה האוונגרדית של "בואו נשנה את הצורה בה אנו מסתכלים על המשחק" ולחיוך מיליון הדולר של בראד פיט-בין, לרדוף אחרי הווארד ודומיו זו כנראה הדרך הנכונה ללכת בה. בטח בליגה בה לברון ג'יימס משחק באותה קבוצה עם דוויין ווייד, כריס בוש וריי אלן.

אם המאמצים ישתלמו יוסטון בהחלט עשויה להתרומם, כי מורי כבר הוכיח את יכולתו בצירוף שחקני לוויין יעילים. הבעיה היא שהכוכב שהם אמורים לחוג סביבו טרם הגיע, ואם זה לא יקרה עד תחילת העונה, הג'נרל-מנג'ר של יוסטון רוקטס עשוי לשנות את התיאור הבסיסי בחשבון הטוויטר שלו. גאון, משוגע, קצת משניהם – זה ממש לא משנה. מבחן התוצאה לא באמת מבדיל ביניהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#