הפרמייר-ליג שוב כאן

להיזכר בדרמה, לייחל לשינוי

האליפות המרתקת של מנצ'סטר סיטי בעונה שעברה הותירה טעם של עוד, ולאחר היורו והאולימפיאדה, חוזרת ההתרגשות לקראת עונה מלאת דרמות

שאול אדר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שאול אדר

אחרי קיץ של טורניר יורו משובח ואולימפיאדה מסחררת, נדמה שהרעב לכדורגל באנגליה לא מורגש. גם הזיכרונות מפרשת סוארס ומשפטו הגועלי של ג'ון טרי - שאמנם זוכה, אבל חשף צד מכוער - עדיין טריים. ואז נזכרים בשניות הסיום של העונה, בשער הניצחון בתוספת הזמן של מנצ'סטר סיטי, באליפות הדרמטית ביותר והרעב חוזר.

ונזכרים ביכולת של רובין ואן פרסי בעונה שעברה, בשערים של פפיס סיסה בסטמפורד ברידג' ובעובדה שבצל היום האולימפי האחרון נערך משחק הרמת המסך של העונה בין אלופת אנגליה, מנצ'סטר סיטי, לאלופת אירופה, צ'לסי. לפני עשר שנים המחשבה על כך היתה מצחיקה את שאר האוהדים ומדכדכת את אוהדי שתי הקבוצות בשל אי סבירותה. איש לא שכח גם את ההופעה של נבחרת אנגליה ביורו - תצוגות סבירות בשלב המוקדם ואז משחק מחפיר, מזעזע ממש, מול איטליה, שחשף את עומק מוגבלות הכדורגל האנגלי.

הרגשות המוכרים כל כך לכל מי שאוהב כדורגל חוזרים ברגעים האחרונים לקראת מחזור הפתיחה. תערובת של תקווה וציפיות מהקבוצה שאתה אוהד, התרגשות לקראת עונה שלמה של דרמות וסערת הרגשות שמייצר הכדורגל מדי שבוע, ידיעה שכמה מהשחקנים הגדולים בעולם חוזרים למגרש וגם החששות מכישלונות, ממפחי נפש. וגם ידיעה שהכדורגל האנגלי חייב להשתנות.

סיטי חוגגת אליפות בעונה שעברה. מותר להיות אופטימיים, שהליגה האנגלית תספק דרמות, סערות ושעריםצילום: רויטרס

ישנם ניצני תקווה אחרי התצוגה האפורה באוקראינה. ראשית, הדין היה נוקב, מעמיק ואמיץ. האנגלים לא נתלו ברוח הלחימה והאחדות של הנבחרת, הבינו שרמת הכדורגל ירודה והגיעו למסקנה שהגיע הזמן למהפיכה. יעברו שנים עד שהילדים שיתאמנו בתנאים טובים יותר יהפכו לשחקנים, אבל גם בפרמייר-ליג ישנם סימנים מבטיחים.

דור של מאמנים צעירים שדוגל בכדורגל אטרקטיבי ואפקטיבי הולך ותופס מקום. ברנדן רוג'רס בליוורפול, אנדרה וילאש-בואש בטוטנהאם, פול לאמברט באסטון וילה, רוברטו מרטינס מחולל נסים בוויגן, מיכאל לאודרופ זוכה להזדמנות בסוואנסי ושתי העולות החדשות, רדינג וסאות'המפטון, דוגלות בכדורגל מהיר והתקפי, שגם מביא תוצאות. צ'לסי ריעננה את הסגל ורוברטו די מתיאו זכה להזדמנות להוכיח שהוא ראוי להוביל את השינוי הגדול מהדור של דרוגבה, ובניוקאסל יקווה אלן פרדיו לעוד עונה בה יוכיח למבקריו שטעו. מאמנים שדגלו בכדורגל אנגלי ישן, כמו גארי מגסון למשל, מתקשים למצוא מקום בליגה. וכן, לשמחתנו גם ונגר ופרגוסון עדיין אתנו.

לכן מותר להיות אופטימים. על כל בעיותיה, הליגה האנגלית תספק דרמות, סערות, שערים ומשחקים בלתי נשכחים, ולא רק בצמרת. אפשר להתחיל את הספירה לאחור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ