בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להתאים את הציפיות ליכולת של הנבחרת

עם נבחרת מדרגה שלישית או רביעית באירופה והצלחות מועטות ומקריות, עלינו להבין שסיום הקמפיין הנוכחי במרכז הטבלה, לא יחשב לכישלון

6תגובות

באווירה ההיסטרית השוררת כיום במדינה, קשה מאוד להתגבר על ההפרעה הדו־קוטבית שפקדה חלק מפרשני הכדורגל הישראלים, בעיקר מאמנים ושחקני עבר. מאניה־דפרסיה, כך קוראים למחלה הזו, בעיקר כאשר היא גולשת לשלב הפסיכוטי.

נכון שבאחרונה זלגו התסמונות אל מחוץ לתחומי הענף והציפו את כל הדיונים הפוליטיים והחברתיים במדינה, אבל כאן נתמקד בכדורגל. הפעם נזנח את הקנאים ואת רעי הלב שממזערים באורח שיטתי את יריבותיה של נבחרת ישראל, כדי לשלול מהמאמן החדש את זכותו לסיפוק בעבודה, אם הנבחרת תצליח.

אלו הם חשבונות ישנים בתוך הברנז’ה, שהצטברו אחרי שנים של טינה, חוסר פרגון ומריבות על ג’ובים שכרוכים במעט עמל ובהמון כסף. הרכילות היא מעניינת, כמובן, אבל לא נוכל להפיק ממנה תועלת כלשהי. מוטב לכן לבחון את היעדים, את חומרי המציאוּת שעומדים לרשותנו ולנסות להסיק כמה מסקנות.

שרון בוקוב

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

יש לנו נבחרת מדרגה שלישית או רביעית, וההצלחות המעטות היו נקודתיות וללא המשכיות. חומר השחקנים העומד לרשותו של אלי גוטמן הוא בינוני מאוד, וההבדלים בינינו ובין נבחרות כושלות אחרות באירופה הם מזעריים.

לכן צריך לשאוף לעלות מדרגה ולהגיע למקום נוח, באמצע טבלת הבית שלנו במוקדמות מונדיאל 2014. אם נצליח להפתיע פעם ב־20 שנה ולהגיע לטורניר גדול, יש להתייחס לכך כאל נס ולחגוג כמה ימים בענווה מידתית.

לעתים צומח כאן כישרון שמתקרב לרמת העל של הקבוצות הבכירות באירופה: חיים רביבו, אייל ברקוביץ’ ויוסי בניון מתאימים להגדרה הזו. יש גם כמה הצלחות יותר צנועות. השאר, מחממי הספסל הקבועים, אינם אלא בשר תותחים של הסוכנים החלקלקים והם הופכים בהדרגה לסמלים תלושים, שראויים יותר לעטו של סופר מאשר לניתוח מקצועי. לכן קשה מאוד לעצב נבחרת ברמה גבוהה, שתוכל להתמודד בטורניר גמר של מונדיאל או יורו.

מהניתוח הזה מתבקשת מסקנה מאוד פשוטה: כמעט שאין לנו סיכוי להגיע לטורנירי גמר; וגם אם נגיע בטעות, אנחנו עלולים להתבזות. עם זאת, זה טבעי שההתאחדות לכדורגל, המאמן הלאומי והשחקנים יעשו כמיטב יכולתם בכל משחק. אם הציפיות שלנו יהיו מציאותיות, נוכל לעודד אותם בלב שלם, מבלי לשתות את דמם אחרי הופעה כושלת.

די לנו בכך שהם ומאמנם עושים את כל מה שהם יכולים כדי לייצג את הנבחרת בכבוד. הנמכת הציפיות אינה יעד בפני עצמו, אבל היא תוכל לתחזק את המנגנון הנפשי הקולקטיבי, שיתרום לשפיות יחסית בתרבות הספורט הישראלית.

אלי גוטמן השתנה בשנים האחרונות; גם במישור ההצהרתי וגם בדרך פעולתו כמאמן בהפועל תל אביב. הוא למד הרבה ושכח את מה שצריך לשכוח. בינתיים הוא ראוי לאשראי, וגם לפּטוֹר ממושך ממבחן התוצאה. אם ישפר את הלכידות בנבחרת, יבנה אותה על שחקנים שיודעים לטפל בכדור ויפתיע פה ושם בניצחונות מלהיבים ונועזים על נבחרות חזקות יותר מאיתנו, דיינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#