בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה שנשאר מהגוטמניות של אלי גוטמן

למאמן הלאומי אין דרך להביא את האיכויות שלו לידי ביטוי בנבחרת. כך נותר על הקווים איש חרדתי, לחוץ ולחיץ, שמקבל החלטות לא ענייניות

11תגובות

ייתכן שההחלטה החגיגית מבית מדרשו של המאמן הלאומי אלי גוטמן – אי זימונם לסגל של חמישה ליגיונרים בכירים שלא נהנים כרגע מדקות משחק – היא החלטה טובה. לבטח מדובר בצעד בגבולות הסביר, המתכתב עם חוכמת רחוב מקובלת. ייתכן גם שמדובר בהחלטה שגויה, או לפחות קטגורית מדי. הרי אין דינו של טל בן חיים נטול המועדון כדינו של יוסי בניון, שנאבק על דקות משחק בקבוצת פרמייר-ליג; או שסך כל העבודה של בן שהר באימוני הרטה ברלין לא נופל מהמאמץ שמשקיע שמעון אבוחצירא תחת שרביטו של ברק בכר בקרית שמונה. כך או כך, זה לא באמת משנה. אפשר היה להתווכח על איכויות ההחלטה לו היתה עניינית. אבל מקנן החשד שהיא לא.

איך חושדים שהיא לא עניינית? אוספים רמזים נסיבתיים ועובדתיים. למשל, העובדה שמדובר בהחלטה הפוכה ב-180 מעלות מהחלטה קודמת של אותו מאמן, שהתקבלה רק לפני שבועות ספורים. וחשוב מכך: מבול התגובות של "גורמים בהתאחדות", שמביעים שביעות רצון מההחלטה. להשקפתם של אותם "גורמים", זו בדיוק ההחלטה שהיתה צריכה להתקבל.

יש רק בעיה אחת עם ההשקפה הזאת - היא לא רלוונטית. איש לא שאל לדעתם. החלטות מקצועיות הקשורות להרכבת סגל שחקנים וניהולו, כמו גם בחירת שיטת המשחק והעמדת מערכים טקטיים, אמורות להיות נחלתו הבלעדית של המאמן הלאומי. מי שנבחר למשרה הזו אמור להיות איש המקצוע הבכיר ביותר העומד לרשות ההתאחדות, וכפועל יוצא דמות הגמונית מספיק כדי לקבל מנדט מקצועי גורף.

שרון בוקוב

אלא שבכדורגל הישראלי מודל 2012 זהו אינו המצב. כולם ידעו להתגולל כאן בשבוע החולף, ובצדק גמור, על המנטליות הקלוקלת של איזי שרצקי, הבעלים של קרית שמונה. אבל מתברר שרוח שרצקי ניצחה. מה שטוב לאלופת המדינה טוב גם לנבחרת שלה. "גורמים בהתאחדות" מגבשים עמדה, מבהירים אותה למאמן, דוחפים אותה בתקשורת ואז מפרשנים אותה תוך רמיזות תעסוקתיות ("גוטמן הוכיח שהוא רוצה קדנציה שנייה"). לעתים הם מוסיפים נימוקים מקושקשים וחסרי כיסוי נוסח "הצערת הנבחרת" (שכטר ושהר הם הרי וטראנים). את שביעות רצונם הם מנמקים ב"קיום הכרזות קודמות", כאילו לא שוכנע לפני כמה ימים אותו מאמן בידי אותה התאחדות לסגת מהכרזות קודמות ולאפשר לעוזרו לאמן במקביל גם מועדון צמרת מקומי. אם זה לא היה עלוב, זה היה מצחיק.

זימון הסגל של גוטמן הוא ענייני או לא? ספרו לנו בפייסבוק

הלכתי לפני שש שנים לראות אימון של אחד, אלי גוטמן, בקופסא של מכבי נתניה. הוא העביד אז בפרך חלוץ צעיר בשם איתי שכטר. במשך שעה ארוכה תרגל אתו את תזמון היציאה לכדור עומק בלי להילכד בנבדל, תוך שהוא גוער, מסביר, מדרבן ומדריך. שכטר הוריד ראש, נשך שפתיים ולמד. שלוש שנים אחר כך התפוצץ תחת שרביטו של גוטמן בבלומפילד, במסגרת קבוצה גוטמנית מאומנת וממושמעת, כמעט מתוכנתת.

הצרה היא שלגוטמן אין דרך להביא את האיכויות הגוטמניות שלו לידי ביטוי בנבחרת, שאינה קבוצת ליגה בעלת שגרת אימונים ומשחקים. חולשותיו, לעומת זאת, בולטות למרחוק. אלי גוטמן הוא איש חרדתי, לחוץ ולחיץ. כרגע נדמה שעבודתו בנבחרת מגלמת את סך כל הלחצים בהם הוא נתון. פנימה משוקללים אג'נדות לא ענייניות של מדורי ספורט יומיים, תכניות רדיו מתלהמות, וכמובן "גורמים בהתאחדות". מול אלה אפילו ליוסי בניון ולאיתי שכטר אין סיכוי של ממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#