בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העקרונות של אלי גוטמן

אפשר לראות בשינוי התפישה של מאמן הנבחרת כיציאה מקיבעון והסקת מסקנות הכרחית, אך סביר יותר להניח שמדובר בהתנהלות חסרת פרופורציות

תגובות

איש אמיץ, אלי גוטמן, אחד שלא רואה בעיניים. קבע מדיניות ("מי שלא משחק - לא ישחק", נשמע כמו סלוגן הולם), ופועל לפיה, לא משנה כמה פרות קדושות יידרש ממנו להקריב בדרך. הנבחרת, העקרונות - מעל הכל.

הנה, עד יוסי בניון הוא הגיע, יותר מזה? גם את שמעון פרס הוא יספסל אם צריך. אצלו אין שמות. חיכה לו גוטמן, לקפטן, עם סטופר ביד, ומה מסתבר? שהכדורגלן הישראלי הגדול בדורו לא עומד במינימום. חסרות לו 47 דקות, אולי 56 - זה לבטח כתוב איפשהו - כדי להשיג את התקן החדש הנדרש לשחקן כדי להיות חלק מנבחרת ישראל. אין אפס, אתם כבר יודעים לבד: לא משחק? לא ישחק.

שחקן מוכשר, יוסי, באמת חבל, אבל עם כל הצער שבדבר - עקרונות. איש קיצוני, גוטמן. רק לפני חודש, מול רוסיה, העלה מהספסל את בן שהר, אחד שאין בברלין שעון מספיק קטן כדי למדוד במדויק את שברירי הדקות להן הוא זוכה בליגה השנייה, ובהרכב פתח איתי שכטר, מאותגר דשא נוסף.

ניר קידר

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

קרה מה שקרה (לאו דווקא באשמתו של גוטמן, אגב, אלא כחלק מהליך בלאי טבעי שעובר הספורט הישראלי) וחטפנו בראש. קצת ביקורת - טוב, אולי הרבה ביקורת - והנה, השלים גוטמן סיבוב של 180 מעלות. ממאמן שהעדיף, משיקוליו, לבנות נבחרת על בסיס העדפה אישית, כמעט אינטואיטיבית ומנותקת מהמתרחש במעגלים חיצוניים, הפך לאחד שמוכן להקריב אפילו את בניון על קידוש תפישת העולם אליה התכחש במשך חודשים ארוכים, לאורך כל תקופת ההכנה.

מדובר בהתנהלות חסרת פרופורציות, לחוצה ומלחיצה, אך לא זרה, לא למספר 15 לפחות. הוא עדיין זוכר איך הפך בתוך ארבעה ימים מחילוף התקפי שלישי בחשיבותו בבאקו לבאנקר בהרכב מול רוסיה.

כן, מי שירצה יוכל לראות בתהליך לא את הנטייה המדאיגה של העקרונות של גוטמן להתהפך על הבטן, אלא להפך - יציאה מקיבעון והסקת מסקנות כמעט נדירה במחוזותינו. "מה יש", יאמרו, "טעה, מודה בטעותו, ומנסה דבר חדש". אלא שההחלטה להשאיר את בניון מחוץ לסגל כמוה כשפיכת התינוק עם המים.

כדרכם של חוזרים בתשובה המבקשים לגשר על הזמן שאבד להם בחושך, הקצין גוטמן את עמדותיו בצורה שלא מצליחה להסתיר את היעדרם של תוכן או אמונה אמיתית מאחוריהם. זה בוסרי מדי. "זה מה שאתם רוצים? רק את מי שמשחק?", כמו אמר גוטמן, "אז זה מה שתקבלו". רק אל תבואו אליו בטענות עכשיו, לפחות עד שתחליטו אתם בעצמכם איך עליו לאמן. 

בחסות שינוי הכיוון הקיצוני, ועל גבו של בניון, מחפש גוטמן דרך - הוא אוהב דרך - למחוק לחלוטין את שאירע בחודש שעבר. הוא מבקש מכולם לעצור ולשכוח, לא להתייחס לחידלון באזרבייג'אן, לבושה ברמת גן. זו היתה נבחרת ישראל שלא תשוב עוד, נבחרת ישראל של פעם, כשהוא עוד חשב אחרת. ובכן, עכשיו הוא חושב אחרת. ואם גם את לוקסמבורג לא ננצח, אל חשש. "יוסי בניון עוד ישחק בקמפיין", אמר אבי לוזון. גם יו"ר ההתאחדות יודע שיש עוד הרבה עקרונות בים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#