בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשתות החברתיות גילו מחדש את הספורטאים

עם התפתחותן של הרשתות החברתיות, הולכים ומוסרים המחסומים בין האוהדים לספורטאים, אך לא כולם מרוצים מהמצב החדש

3תגובות

אנחנו צופים בהם בעת תחרות - מתרוצצים על המגרש או הפארקט, רצים או נוהגים במסלול - ומקשיבים להם במסיבות עיתונאים ובראיונות. יש כאלה שגם עוקבים אחריהם במדורי הרכילות. לכל היותר אנו נתקלים בצד מסוים שלהם, במצב צבירה כזה או אחר, בין אם מדובר בהפגנת תסכול בעת סערת רגשות במשחק או ביריית קלישאות אחריו.

שלא יהיה ספק: לא משנה כיצד מצטייר הספורטאי באותם רגעים, איננו יודעים מה באמת מסתתר מאחורי המסכה – לטוב ולרע. בפני הצופה הממוצע – גם זה שמחליט כי ביכולתו לקבוע שמדובר בבחור זהב או בחרא של בן אדם - הדרך אל נפשו נותרת חסומה.

בשנים האחרונות, הולכים ומוסרים המחסומים. הרשתות החברתיות, שמאפשרות לבני אדם לתקשר זה עם זה, פרצו גם דרך ישירה מהספורטאי לאוהד. אין עוד צורך בגורם מקשר, לעתים מעוות – בין אם מדובר בכלי תקשורת עצמאי או בכלי של המועדון אליו הוא משתייך (אתר אינטרנט או ערוץ טלוויזיה, למשל). גם לא מדובר במפגש שנקבע מראש ומוגבל בזמן כמו משחק או מסיבת עיתונאים, בהם מופיע לעתים צד אחד בלבד של הספורטאי. הצוהר החדש יכול להיפתח בכל רגע, בכל מצב.

רויטרס

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

לארגונים המנהלים את הענפים השונים ולקבוצות יש כמובן אינטרס לסגור או לפחות להגביל את הצוהר הזה. בענפים שונים בארצות הברית הטילו חוקים ומגבלות בעניין. במקומות אחרים עדיין מהססים. סביר להניח שלא לאורך זמן. ב-140 תווים בלבד של ציוץ בטוויטר, מסתתר פוטנציאל לפגיעה אנושה בתדמית. הרי לא תמיד נעים לשמוע את האמת, או לפחות את האמת הפנימית.

השבועות האחרונים היוו דוגמה מצוינת למעלות של טוויטר, לפחות מבחינת האוהדים. הכוח של המסר המיידי חזק מכל. אילו היה צריך לחכות לאיזה ראיון כדי לומר את הדברים, ספק אם שחקן הסנוקר ג'אד טראמפ היה אומר את מה שצייץ מיד בטוויטר בעת שצפה במשחק של סטיבן לי (בקצרה, שהוא מכר את המשחק).

מי יידע לזהות דבר כזה טוב יותר משחקן אחר? מישהו בוודאי היה מרגיע את הכדורגלן אשלי קול, אחרי שגילה מדו"ח ההתאחדות האנגלית בפרשת ההתבטאות הגזענית של ג'ון טרי, כי ועדת המשמעת פקפקה בעדותו במשפט ("Hahahahaa, well done #fa I lied did I, #BUNCHOFT***S").

היינו ממשיכים לשמוע על שיקול הדעת הלקוי של לואיס המילטון, נהג הפורמולה 1, אך מתקשים לחזות בו בפועל. מי שהטיל בכך ספק קיבל תשובה כשהמילטון פרסם בטוויטר נתוני ביצוע של מכוניות המקלארן – מעשה שלא ייעשה במירוצי מכוניות – כדי להסביר מדוע לא היה מהיר כעמיתו לקבוצה, ג'נסון באטן; תשובה נוספת ניתנה כמה ימים אחרי שהודיע שיעזוב למרצדס בעונה הבאה: המילטון התלונן בטוויטר על כך שבאטן הוציא אותו מרשימת האנשים אחריהם הוא עוקב ברשת החברתית. אחר כך גילה שבאטן מעולם לא עקב אחריו.

כל הציוצים הללו הסתיימו במחיקתם או בהתנצלות עליהם, לפעמים שניהם. המילטון גם הודה שעליו לשקול מחדש את השימוש בטוויטר. קודי ההתנהגות בספורט תמיד ימשכו את הספורטאים בחזרה למסלול שלהם, ימהרו לעטות את המסכה על פניהם, למלא את פיהם בקלישאות, להסתיר את אופיים עד שלא נדע מי ומה הם. האמת מעניינת, לעתים אף מושכת בכל הנוגע לאוהדים, אך מפחידה עבור קבוצות, מנהלים וספונסרים.

"אני לא מבין את עניין הטוויטר, אני לא מבין מדוע מישהו צריך להיכנס לזה", אמר לפני חודשיים אלכס פרגוסון, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, אחרי שריו פרדיננד הסתבך בגלל ציוץ בעניינו של אותו אשלי קול. פרגוסון אף סיפר שביונייטד הורו לשחקנים להימנע מציוצים הנוגעים במועדון. "אנחנו חייבים", אמר.

יש בכך צדק. כמו שהמילטון חשף נתוני ביצוע של מקלארן, כך יכול מחר כדורגלן לחשוף טקטיקה או הרכב של קבוצתו לקראת משחק. הרצון לשמור על חשאיות בהיבטים מקצועיים לגיטימי. הספורטאי וגחמותיו עדיין אינם מעל לקבוצה וסיכוייה להצלחה. אך לא כל ציוץ הוא כזה. יש רק לקוות שאופיים ותגובותיהם האמיתיות של ספורטאים, שסוף סוף מוצגים ישירות לכל, ללא גורמים מתכוונים ומעוותים, לא יילכו שוב לאיבוד בכל זה.

אי–פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#