שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
פרשנות

אינטליגנציה בעירבון מוגבל

עם כלים מוגבלים וללא הרבה תחכום, אלי כהן ושלומי דורה הצליחו להקנות לקבוצותיהם פילוסופית משחק חכמה בצלמם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי משגב
אורי משגב

1. אומרים על כלבים ובעליהם שעם הזמן הם נהיים דומים זה לזה. קבוצות כדורגל הן בדרך כלל בבואת מנת המשכל של מאמניהן. בית"ר ירושלים וסכנין משחקות במחזורים האחרונים כדורגל אינטליגנטי, כי יש להן מאמנים אינטליגנטים. על אלי כהן, בשלב זה של הקריירה, זו אמירה שאינה זקוקה להוכחה. במקרה של שלומי דורה, מספיק להתרשם מדברים נבונים ומוצדקים שאמר עוד לפני ההתמודדות ("בתקשורת הופכים את המשחק לעימות בין יהודים וערבים ועושים נזק. זה מוציא אותי מדעתי"). כל מלה בסלע.

כדורגל אינטליגנטי בהקשר של קבוצות ברמה של בית"ר וסכנין, הוא כמובן בעירבון מוגבל. הכוונה לא לגאונות מתמדת בכל רגע ומהלך, אלא להבנה בסיסית של הדרך הנכונה להתנהל על המגרש במגבלות סגל השחקנים. בשתי הקבוצות הפיתרון הוא די דומה - ניסיון לייצר לחץ במרכז המגרש, הנעת כדור מהירה יחסית תוך שימוש בכדורים ארוכים, ודגש על הצטרפות כדי ליצור יתרון מספרי ולהקשות על ההגנות להתארגן מחדש.

שלומי דורה, אמש. לחץ, הנעת כדור מהירה וכדורים ארוכיםצילום: שרון בוקוב

בואו לדבר על משחקי המחזור בעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

במחצית הראשונה בדוחא נראו השתיים שקולות למדי, כמעט תמונת ראי. בחצי השני הוכיחה בית"ר עליונות ניכרת בכושר הגופני, ובדפוס שמתחיל לחזור על עצמו השתלטה על המשחק. כמו נגד הפועל ת"א היא ידעה לחזור מפיגור, ולא היתה רחוקה גם מניצחון. הכרטיסים האדומים ליריבה פשוט הגיעו הפעם מאוחר מדי. סכנין נטולת האוויר, מצדה, נראתה לפתע גם חכמה פחות. בכדורגל, בסופו של דבר, השכל נמצא ברגליים.

2. מאז המעבר לבלומפילד, לאוהדי בני יהודה יש שלט מסורתי שהם מותחים על הטריבונה. השנה הוא מכריז "8 שנים בלי בית". אין ספק שבלומפילד גדול על הקבוצה. הוא עושה לה עוול. אפילו ניצחון ביתי מוחץ ומשכנע על מכבי נתניה הולך קצת לאיבוד על רקע היציעים הריקים, ומרגיש לפרקים כמו משחק אימון.

אלא שנדמה לי שהקושי האסטרטגי של בני יהודה עמוק יותר מאשר סוגיית האיצטדיון. הוא מתחילה לבלוט דווקא בעידן בו המועדון הצליח לייצב אמינות מקצועית מתמשכת, ומתנהל באופן בוגר ושפוי. הבעיה היא לא על המגרש, אלא מחוצה לו: הקהל של הכתומים הולך ומתמעט, ואין לו פוטנציאל גידול נראה לעין.

לא רק הקבוצה עזבה את שכונת התקוה; גם האוכלוסיה המסורתית פינתה את מקומה. במקרה הזה, דמוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה. בני יהודה צמחה כקבוצה פרברית; הסכנה היא שללא מרכז כובד פיסי, בית גידול לדורות הבאים של האוהדים, מועדון שגילם תמיד לב ונשמה יהפוך במונחי כדורגל למעין שלד בורסאי.

מיכאל בן-ארי (מימין) ואיתמר בן גביר בדוחא. מנצלים את בית"ר למשנתם הגזעניתצילום: שרון בוקוב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ