אלעד ליפשיץ
אלעד ליפשיץ

אוסקר גרסיה משוכנע שיש לו עליונות טקטית מובהקת על הליגה. הוא כנראה באמת צודק. בהשוואה לאוסקר רוב הליגה פה די עיוורת. הוא פשוט רואה כדורגל אחר, עמידה אחרת, רואה מגרש אחר. תוך חודשים בודדים אוסקר גילה שהעיניים שלו מצליחות לראות את הכדורגל הישראלי כשהוא ערום, חשוף ופגיע. אתמול בבלומפילד הבעיה של אוסקר היתה שכנוע יתר. הוא פשוט היה משוכנע מדי בכל זה. היה משוכנע, והפסיד למכבי ת"א את הדרבי.

שכנוע יתר מעולם לא היה מתכון טוב לניצחון. הג'וקר שעושה למכבי את העונה הזו – צוות האימון היציב, החכם והשפוי – כן, הג'וקר הזה בדיוק, התמזמז אתמול עם עצמו. בהתחלה עם הרכב עמוס בקישור וקצר בחוד, בהמשך עם הנעת כדור שכל תכליתה הנעת כדור, ולקראת הסיום עם חילופים שגויים. סטיב גורי, למשל, גיבור הדרבי הזה. עשר דקות בתוך המחצית הוא כבר לא נשם, אבל אוסקר עוד היה סבור שמול הישראלים זה בסדר. הוא טעה, והאוויר נגמר. 

פתאום, בלי לשים לב, סיטואציה חדשה, לא מוכרת. פתאום אוסקר מצא עצמו עומד מול כל בלומפילד ששואג "מכבי שלום". זהו ניסיון חדש לגמרי עבורו. פתאום יוסי אבוקסיס שלף חילופים בשפיץ, הגביר לחץ. לאחר ההרחקה של קרלוס גרסיה, אוסקר החליט שהדרבי הזה הגיע לסופו - אין יותר משחק, לא יהיה פה מעכשיו משחק, רק מזמוזים, נגמר. קצב אטי, עמידה צפופה, אלף וגם אלפיים פאולים קטנים שלא מאפשרים לפתח שום קצב. ובכן, מכאן רק התגברה למכבי הצרה.

אוסקר. ראיון מיוחד? תחשבו שובצילום: שרון בוקוב

בדיוק באותם השלבים אבוקסיס החליט שהדרבי הזה רק התחיל עבור הפועל ת"א. פתאום זריקת נחישות בצד של הפועל - בכל זאת לנסות, בכל זאת ללכת על ניצחון למרות כל הדיבורים שטוב גם תיקו. פתאום, מוטיבציות ואנרגיות. בתסקיר הכדורגל הישראלי הערום שמחזיק אוסקר לא נכתב בשום מקום משהו על מוטיבציות. 

והנה, באמת כלום לא זז בדרבי הזה, באמת הכל נסגר, באמת אלף פאולים קטנים לא נתנו לפתח שום קצב, באמת נגמר. כך בוודאות היה אמור להיראות הדרבי הגמור של אוסקר. הוא רק לא הפנים שאפילו אם הדרבי גמור, הסוף שלו פתוח.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ