בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עולה להתקפה

אי של שפיות

בימים אחרים, רן בן שמעון היה עט על הקריאה של יעקב שחר. אבל עם כל הכבוד למכבי חיפה ולמקום ה-12 בליגת העל, מה רע לו בקפריסין?

5תגובות

לא מעט מאמנים היו מתפתים להגיע לבית"ר ירושלים מרגע שהוחלט על הפרידה מיובל נעים בעונה שעברה. בכל זאת, אף על פי כן, ולמרות הכל, בית"ר ירושלים. שם מפוצץ, קהל עצום, אחת מארבע הגדולות (כן, הקלישאה עדיין שורדת), קבוצה שנמצאת על המדף וסביר שבעל ממון כזה או אחר ישים עליה יד בסופו של דבר. לצערה, זה כנראה יהיה אלי טביב.

מאמני כדורגל הם בין האנשים האופטימיים ביותר על פני כדור הארץ. אופטימיים מדי לעתים. ייתכן שזה מתבקש, ייתכן שבלי זה אי אפשר לשרוד כאן ובכדורגל הישראלי בפרט. השאלה החשובה אינה מדוע הם כה אופטימיים - האם בשל אמונה עצמית יתרה או יכולת לראות מה שאחרים מחמיצים, למשל - אלא עד כמה האופטימיות הזאת מובילה אותם לקבלת החלטות שגויה. לדוגמה, בחירה לעבוד בקבוצות שהסיכוי להצליח בהן אפסי.

אלי כהן, מאמן בית"ר ירושלים, הוא היוצא מהכלל בסיפור הזה. ההצלחה שלו בתקופה בה הוא עובד בבית"ר, ובעיקר בנסיבות בהן מתקיים המועדון הזה, היא כמעט בלתי הגיונית. כל כך בלתי הגיונית עד שמתחשק לי לכתוב שכל מאמן אחר זולת כהן היה מתרסק עם בית"ר. הטקסט הזה עוד עלול להציג את כהן כמשיח בכבודו ובעצמו, וזאת לא הכוונה. עם זאת, כאשר כהן אומר אחרי הניצחון על הפועל חיפה וההתברגות של בית"ר בצמרת "אתם לא האמנתם, אבל אני ראיתי וידעתי מה יש לי בידיים", ראוי לתת לו קרדיט. זאת אינה שחצנות, וכהן היה עקבי בדבריו לאורך כל הדרך. יתרה מכך, כהן למעשה טוען כי המיקום של בית"ר הוא עניין הגיוני לחלוטין לנוכח האיכויות שיש בסגל שלה, ומבקש לא להפריז בחשיבותו של המאמן. את החלק הזה, עם כל הכבוד, אני לא מקבל.

האופטימיות של כהן, צריך לזכור, הובילה אותו גם להתרסקויות כואבות. כאשר הצטרף לבני יהודה וביקש לעזור לה להתאושש מפתיחה נוראית, הוא כמעט הוביל לחורבנה. רק מסע קסם של חזי שירזי ויעקב אסיאג הוביל בסופו של דבר לאחד מסיפורי ההישרדות הבלתי נשכחים של העונות האחרונות. כהן, כך סיפר לי אחד משחקני בני יהודה, היה כל כך שנוא בחדר ההלבשה עד שהשחקנים שקלו לעשות לו "שמיכה", במתכונת צבאית משהו. כישלון נוסף חווה כהן כאשר נענה לבקשת איזי שירצקי להציל את קרית שמונה, הגיע לתקופה של חודשיים ומעלה, עזב כאשר לא עלה בידו לסייע וראה את הקבוצה נושרת בסיום העונה ללאומית.  

עבדאללה שמא

ייתכן שכהן היה אופטימי מדי כאשר הגיע לבני יהודה ולקרית שמונה, ייתכן שהיה נואש ופשוט רצה לחזור. כן, החיים עשויים להיות קוטביים עד כדי כך. סביר, אגב, שזה היה המצב גם כשלקח בפברואר האחרון את בית"ר.

מי שהחליף את כהן אחרי שעזב את קרית שמונה היה רן בן שמעון. הוא עזב בסיום העונה הקודמת את הקריה אחרי הצלחה גדולה וכרטיס בכורה למפעל אירופי, והלך לעשות את זה בגדול במכבי ת"א. וכמה שהוא היה אופטימי. למרות שהיה מדובר במועדון רקוב מקצועית באותם ימים, למרות הדומיננטיות של אבי נמני, בן שמעון היה בטוח שיש לו את זה והכל יסתדר. הוא לא הגיע אפילו למחצית העונה. מיואש או אופטימי, ירד ללאומית, העלה את קרית שמונה לליגת העל והשאר כתוב בספר דברי הימים.

אלא שלספר הזה יש נטייה להיכתב און-ליין, והנרטיב משתנה תדירות. ייתכן שעל זה חושב בן שמעון כעת, אי שם בקפריסין. בימים אחרים, ולפני שלמד כמה דברים, בן שמעון היה עט על הקריאה של יעקב שחר ומכבי חיפה. בקיץ בו עשה את דרכו למכבי ת"א של אלכס שניידר ואביב בושינסקי, היתה לבן שמעון אפשרות לבחור גם בחיפה. לא מעט דורשי טובתו יעצו לו ללכת לחממה של שחר, אך הוא העדיף אתגר גדול יותר והתרסק. הרווח היה כולו של אלישע לוי.

חיפה, שקוראת היום לבן שמעון, אינה חיפה ההיא. הפעם מדובר במועדון שנמצא באחת מתקופות השפל המקצועיות הקשות ביותר שלו. הסגל שיש לירוקים מביך ביחס למה שהרגילה את מאמניה בעבר. רוני לוי אולי חושב גם כיום (כפי שהתבטא בראיונות לאחרונה) שזהו סגל לאליפות, אבל לטעמי מדובר בחנפנות ולא יותר. אם הוא כל כך מאמין בסגל הזה, יתהדר לקחת אחריות ולפקד עליו. בינתיים, הוא בוחר בתבונה להמשיך את עבודתו המרשימה באנורתוזיס.

שרון בוקוב

לבן שמעון אין כמעט מה להרוויח במידה שיגיע לחיפה. העונה הזאת אבודה, ומצד שני יש יותר מדי זמן עד לסיומה. קרי, אם בן שמעון מגיע היום ואינו מצליח להוביל את חיפה למקום השלישי לפחות, יהיו כאן מספיק טיפשים שיקראו לזה כישלון ויקשו עליו להצליח בעונה הבאה. אלי כהן, להבדיל, היה צריך רק להציל את בית"ר מירידה בעונה שעברה כדי להיחשב להצלחה גדולה, והקרדיט הזה כמעט שלא הספיק לו כאשר נמצאו בהנהלת הקבוצה מספר אינטרסנטים שביקשו להיפרע ממנו אחרי פתיחת עונה כושלת.

כאיש מקצוע איכותי, בן שמעון מבין לאיזה חורבות מבקש ממנו שחר להיכנס. מכבי חיפה הוא עדיין מועדון חלומי להיות מועסק בו, סמל ומופת לניהול, אבל הבור המקצועי עמוק. מאחר שעניין השכר לא מהווה בעיה מבחינת בן שמעון ושחר, סביר להניח שהלבטים של המאמן קשורים ביד החופשית שתינתן לו כבר עתה, ולקראת חלון ההעברות בינואר, לשפץ ולו במשהו את הצרות שראובן עטר לא השכיל לפתור, ואת החדשות שיצר.

עניין נוסף קשור בהמשך הקריירה האירופית של בן שמעון, מושא חלומותיו האמיתי. מה בדיוק תשדר נטישה בשלב הזה של מועדון שהאמין בו כאשר הגדולות של ישראל ויתרו עליו? כפיות טובה, ושום דבר מעבר לזה. אולי גם פחדנות. בן שמעון ייתפש כמי שמשוכנע כי ההצלחה הפנומנלית שלו עם א.א.ק לרנקה היא רגעית ומקרית, כמעט לא קשורה לעבודתו. עם כל הכבוד לחיפה ולמקום ה-12 בליגת העל בו היא אוחזת בקושי רב, מה רע במקום השני בקפריסין, ערב משחק העונה מול הקבוצה במקום הראשון ומאמנה רוני לוי?

הכדורגל הקפריסאי, ודאי ברמת הליגה המקומית, נמצא בתקופה מוצלחת ובמגמת עלייה. באי השכן מסתובבים מספיק סקאוטים שיבחינו באיכויות של בן שמעון, ויעזרו לו לעבור לשלב הבא. הוא, כמובן, יכול לחשוב שהשלב הבא צריך להיות חיפה, וזה בסדר גמור. זכותו המלאה. למעט טעות אחת עד כה - ההגעה למכבי ת"א - בן שמעון מנהל את הקריירה שלו באופן מופתי. אדם שידע לומר לא להצעה כספית כמעט מופרעת של איזי שירצקי, רק כי לא היה מוכן לעבוד אתו אפילו שנייה אחת נוספת, יידע לומר לא גם ליעקב שחר במידה שיחשוב שהסיפור הזה של מכבי חיפה גדול עליו בשלב הזה. או קטן עליו בשלב הזה. ואם שירצקי יצעק "אמרתי לכם" במידה שבן שמעון יגיע לקרית אליעזר, פשוט תחבקו אותו. הוא זקוק לזה.

נמרוד גליקמן

אני לדודי ודודי לי
שם אחר שנזרק בחיפה בימים אלה, זה של גיא לוזון מאמן הנבחרת הצעירה, ראוי מאוד. אני מעריך את לוזון וחושב שהוא אחד המאמנים המבטיחים כאן, למרות הכישלון בהפועל ת"א בו עדיין לא הכיר. וחבל שלא הגיע לבשלות הזאת, כי היא רק תתרום לו. ראוי ככל שיהיה מבחינה מקצועית, לוזון כלל לא אמור להיות אופציה מבחינת מכבי חיפה ואין זה משנה אם ליו"ר ההתאחדות לכדורגל אבי לוזון יש איזה חוב מוסרי כלפי יעקב שחר.

אבי לוזון, דודו של גיא, קבע במסגרת תפקידו כיו"ר ההתאחדות, כי מאמן שעובד באחת הנבחרות לא יכול לעבוד במקביל בקבוצה בליגת העל. למעט המקרה של יוסי אבוקסיס, עוזר מאמן הנבחרת ומאמן הפועל ת"א. אלא שכאן העניין סבוך יותר. המניע הראשון לגמישות שגילה לוזון קשור בעניין הומניטרי. ניצן שירזי, מאמן הפועל ת"א, חלה ונזקק לטיפול לא פשוט וממושך, ולוזון קיבל את הבקשה של חיים רמון כדי לסייע להפועל ולשירזי. המניע האחר הומני גם כן, אבל קצת פחות נאצל. לוזון לא באמת משתגע על אבוקסיס, וייתכן שהאמין כי המשרה בהפועל תגרום לו בסופו של דבר לבחור להישאר רק במתחם חודורוב. נכון לעכשיו, לא הצליח לו.

גיא לוזון לא סובל מבעיות פרנסה, והמשימה שלו עם הנבחרת הצעירה ממשמשת ובאה. אירוח יורו 2013 נתפש על ידי כמה אווילים כאן כעניין פרטי של משפחת לוזון, אבל זה רחוק מהאמת. מדינת ישראל והכדורגל הישראלי זכו באירוח היורו. לאבי לוזון בהחלט היה חלק משמעותי בכך, אבל זה לא המפעל הפרטי שלו. התפקיד של הדוד והאחיין הוא להבטיח אירוח טוב ומרשים עד כמה שאפשר, ולהצליח מקצועית.

היורו יחל בראשית יוני. גיא לוזון הוא מאמן שיטתי ויסודי שמעריך כל דקת עבודה עם חניכיו. לא פעם הותקפה המשפחה על כך שסידרה לאחיין ג'וב כדי להעביר את הזמן, ואילו הם מנגד טענו שמגיע לו והוא הראוי מכולם. גם אני סברתי כמותם. הנחיתות של ישראל מול היריבות האימתניות שיגיעו לכאן ברורה לכולם. גם לגיא לוזון. כל מה שעליו לעשות כעת זה להמשיך לאמן, להדריך, לשנן, לרגל, לתכנן ולהתכונן לקראת המשימה היחידה שחייבת להעסיק אותו. טורניר גמר יורו 2013. זאת עצה שכל דוד טוב היה נותן לאחיין שלו. ואם זה לא יספיק, אז אותו דוד גם יכול פשוט להורות לאחיין שלו להפסיק לפנטז על חיפה. אם היא עדיין גורמת בימים אלה למישהו לפנטז עליה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#