בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוגר בחמישייה

כשהקבוצה של המדינה לא מתגייסת

למה במקום לשמש דוגמה ומופת, במכבי תל אביב מנסים לשחרר את מורן רוט מצו 8? עדיף שילמדו ממתן נאור איך עושים זאת נכון

22תגובות

1. לספורטאים בכלל – בהם שחקני כדורסל – יש יכולת השפעה גדולה יותר מאנשים אחרים על דעתו של הציבור. פעמים רבות הוכח שמה שיעשו ומה שיגידו – או לא יגידו – יכול להעלות נושאים לסדר היום, לעצב דעה של צעירים ואפילו להזיז דברים. נו, מובילי דעה. השבוע צצה אפשרות לשחקנים ישראלים להשפיע, לומר את דעתם ולשנות את המציאות. התוצאות – מעורבות.

מסתבר שמורן רוט קיבל ביום שישי צו 8, אך התייצב רק היום (שלישי) כדי לצאת ידי חובה, וגם זה בשל הלחץ התקשורתי. קבוצתו, מכבי תל אביב, הצליחה לפטור אותו מהעול על מנת שיוכל לטוס עמה לאיטליה, לקראת המשחק מול סיינה ביום שישי.

אני לא יודע מה רוט עושה במילואים. זה גם לא כל כך חשוב. אחרי שהחליטה לא לבטל את משחק היורוליג ביום חמישי למען האחדות וכושר העמידה של העורף הישראלי, מכבי תל אביב היתה חייבת לשחרר את רוט לשירות. מה יותר חשוב מזה? איך מי שעדיין מכנה את עצמה "הקבוצה של המדינה" בכלל חושבת לנהוג אחרת? הרי דייויד בלאט, למרות שלא יודה בזה ויזעק על כך לשמיים, בהחלט יכול להסתדר ללא 0 נקודות ו-3:42 דקות בממוצע של הרכז. הוא לא יוכל לתרום יותר בחאקי? לפחות לצורך הסמליות שבדבר – להראות שכולם נושאים בנטל, שכולנו שווים. העיקר שהתקשורת תקפוץ לדום בפעם הבאה שמכבי תשחק נגד נבחרת בכירי המטכ"ל.

רמי שלוש

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

2. מהעבר השני, גם הוא נישא על גלי הפייסבוק, ניצב מתן נאור. מי שכבר הוכתר לסמל גדול בהפועל תל אביב – קבוצת אוהדים, כזכור - יצא היום בגילוי לב נדיר. "אני שוב לא מצליח לישון אחרי משחק", כתב ברשת החברתית, "הבעיה היא שהפעם זה לא מהסיבות הנכונות. המצפון שלי לא שקט ואני לא אחד שמחזיק דברים בבטן". מה שהציק לנאור הם השירים של אוהדי הפועל נגד אביו המנוח של רגב פנאן, מאמן הכושר של גלבוע/גליל, הלא הוא מנהל מכבי תל אביב לשעבר, מוני פנאן ז"ל.

צריך אומץ לצאת נגד האוהדים שלך, בטח כשמדובר באוהדים כל כך חמים, מחבקים אך גם מאוד קנאים, כמו אלה של הפועל תל אביב. כמו נאור, גם אני חושב שאין בעיה לשיר שירים, גם אם הם קצת מעצבנים וכל עוד אינם עוברים על חוקי המדינה, וממש לא שותף לעליהום על אוהדי הפועל שבסך הכל מותחים (אם כי לעתים באופן קצת מטריד) את חבל חופש הדיבור. אבל לפעמים גם צריך להגיד להם די. בכל זאת, כולנו בני אדם, גם אם חלקנו מגיע מבית שאוהד את הקבוצה הלא נכונה מבחינתם.

3. כבר לפני כמה שבועות רציתי לכתוב על הפועל ירושלים. נראה היה שמאז חילופי השלטון הדרמטיים הם עשו כמעט הכל נכון, אבל על הפארקט דבר מזה לא נראה. מאז עברו שלושה משחקים, ומאזן ה-3-0 הפך ל-3-3. היכולת על המגרש מיישרת קו עם המהפך הניהולי. ירושלים עשתה בקיץ מהפכה, ובינתיים זה נראה טוב מאוד – משטר האימים של גידי דודי חלף מהעולם, פתאום רואים חיוכים ופתיחות ולא רק לחץ ודלתות סגורות. לפתע מתחזק הקשר עם הקהל האדום, שחוזר ליציעים ולפרגן לקבוצה. ככה צריך להיות.

אבל אל תטעו. מאחורי מצגת המקצוענות המרעננת, מסתתרים לא מעט שלדים. הקרב על השליטה בקבוצה בין נציגי גומא אגייאר השונים, העובדה שהקבוצה שרפה את התקציב שהשאיר לה הבעלים הנעלם ולא יודעים מאיפה יגיע הכסף לעונה הבאה, המשך הבחישה של דני כהן על אף שאינו מחזיק בתפקיד רשמי בצוות המקצועי והכישלון המביך עד כה באירופה. המרחק לחזרה למעמד המועדון מספר 2 בארץ עדיין רחוק, אבל הכיוון נכון.

שרון בוקוב

4. שמתם לב שהפועל אילת כבר במקום השלישי? גם שלושת הרבעים הטובים מול מכבי תל אביב בהחלט מעניקים לה כבוד. רבים חזו לאילת בעיות ומכשולים בקאמבק – סימן השאלה סביב הרצון והמוכנות של עודד קטש לתת הכל ולחזור לצמרת, הגירויים הלא ספורטיביים שבעיר הבילויים הדרומית והקהל שלא היה ברור אם ישוב לתמוך בקבוצה. אלא שלאילת הרבה חוזקות – בעיקר בצד הניהולי, עם דורון הרציקוביץ', שהתגלח כבעלים על הבקעה, ומוטי אמסלם, מהשועלים הוותיקים של הכדורסל הישראלי.

ההצלחה של אילת מפתיעה בעיקר בגלל שהיא לא מקבלת מספיק מהישראלים שלה. הנחתתו ברגע האחרון של אפיק נסים – שחקן נבחרת וליגיונר בכיר עד כה - היתה אמורה להיות הקלף המנצח שלה. אך בינתיים, נסים בולט באפרוריותו והישראלים של הקבוצה קולעים 27 אחוז מסך כל הנקודות של הקבוצה עד כה – מקום לפני אחרון בליגה. אם הישראלים הלא רעים של הקבוצה המתקמבקת – חוץ מנסים נמצאים שם גם ליאור חכמון, יחזקאל סקוור ואבי בן שימול – ייכנסו גם הם לעניינים, מדובר בקבוצה עם פוטנציאל לחצי גמר פלייאוף.

המאזן ההיסטורי של הפועל אילת בליגת העל מצביע על הבדל משמעותי בין משחקי הבית והחוץ שלה. הצורך של קבוצות לתפקד אחרי טיסה (דבר נדיר בישראל) וקהל חם, הופכים את אולם בגין למבצר. הבעיה מתחילה כשאילת צריכה לתור את הארץ. עד כה, היא הפסידה בראשון לציון וניצחה בגלבוע (לא חוכמה גדולה). אם כך, המבחן הגדול של אילת יגיע במחזור הבא, כשתשחק מול הפועל ת"א בבית מכבי.

רמי שלוש

5. הרבה מלים נשפכו על קיום המשחק ביום ראשון באולם הפחים, למרות אזעקה שנשמעה רק שעתיים קודם לכן. קדמה לכך ההחלטה להתעקש על קיום המשחק של עירוני אשקלון, גם במחיר החלפת ביתיות. למה להתעקש? כדי שהפועל חולון תוכל לארח את אנטוורפן במפעל זניח? אבל ניחא.

מסתבר שבאיגוד הכדורסל, על אף שהיו"ר, אבנר קופל, הופיע למשחק בפחים ותמך בעמידה האיתנה, דווקא לא ממש תמכו בקיום המשחק ואף ניסו לשכנע את המינהלת לדחות אותו, אך ללא הצלחה. לראייה, במפעלים שהאיגוד אחראי עליהם ישירות כמו הליגה הלאומית, בוטלו כל המשחקים באזורים הרלוונטיים או של קבוצות שמגיעות משם. עובדה זו מחדדת את הצורך של המינהלת ביו"ר קבוע. עדיין לא ברור למה אין לה כזה.

מעבר לכך, צריך להדגיש שוב את צביעות כתבי הספורט וניסיונותיהם המיותרים ללבות שריפות כדי לייצר כותרות. מלבד אירועי ספורט, ממשיכים לפעול במרכז אולמות קולנוע, מועלות הצגות ואנשים הולכים למסעדות. לא שמעתי אף כתב תרבות מעלה תהיות בקשר לכך ומתחקר את ראשי סינמה סיטי בראשל"צ איך הם נערכים ומה עושים במידה ש... חשוב לזכור שאף אחד לא מכריח את האוהדים להגיע לאולמות ולמגרשים, והכניסה היא מבחירה חופשית.

ולגבי השחקנים? האמירות "אין ראש לספורט עכשיו" מטופשות בעיניי. ומי שהולך לעבוד במפעל, יש לו ראש? וזה שכותב לעיתון? וזה שהוקפץ בצו 8 והשאיר אישה ושלושה ילדים בבית? בספורט הישראלי קל להתבלבל ולחשוב שמדובר בתחום חובבני והתנדבותי ולא בענף מקצועני. חבר'ה, זאת העבודה שלכם. תבצעו אותה על הצד הטוב ביותר עד שיגידו לכם אחרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#