בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת הגרלת היורו

איצטדיונים נוצצים ומחדלים מהדהדים

בטדי אין חנייה, את בלומפילד משפצים מדי שנה ולאיצטדיון החדש בנתניה מוביל רק כביש אחד - מזל שבסרטון התדמית הכל יהיה מושלם

9תגובות

הערב (19:00, ספורט 1) תתקיים הגרלת משחקי יורו 2013 שייערכו בקיץ בארץ, ותודו שאתם מתרגשים. רגע לפני או אחרי שינאמו יו"ר ההתאחדות אבי לוזון ונשיא אופ"א מישל פלאטיני, בוודאי יוקרן על המסך שלצדם סרטון תדמית מושקע שיסקור את האצטדיונים המארחים של האליפות: בלומפילד, טדי, נתניה והמושבה. הקליפ יסייר בוודאי על הדשא המטופח שביפו, יביא את צלילי האקוסטיקה המשובחת מירושלים, יתלהב מהיציעים המודרניים שבפתח תקוה ויתפעם מהקשת המוארת בשמי נתניה. אם לא התרגשתם עד כה, עכשיו בטוח תתחילו לספור את הימים עד הטורניר.

גם האורחים, שמגיעים ממדינות הכדורגל הגדולות ביבשת, יפגינו ארשת פנים מתרשמת, ולו לשם הנימוס. אבי לוזון, מצדו, יודה לטוטו ולערים המארחות, יתגאה בשני האיצטדיונים הוותיקים והמשופצים, ועוד יותר בשני החדשים שהקמתם הסתיימה בשנה האחרונה.

אם אני אבי לוזון, או אולי מישל פלאטיני, גם אני הייתי מבסוט. אפילו אם הייתי הגברת מרים פיירברג. אבל אני לא. אני אוהד כדורגל שפוקד פעם בשבועיים את בלומפילד, פעמיים בשנה את טדי, שהגיע בעונה שעברה למשחקים שנערכו במושבה וחנך פעמיים בחודש האחרון את הקישוט החדש שניבט לנוסעים בכביש החוף בואכה נתניה. וכל אוהד כדורגל שמכיר את האיצטדיונים האלה - לא מתא הכבוד, לא מיציע העיתונאים, לא מחניית ה-VIP - יודע שכרגע אין במה להתגאות. להפך.

שרון בוקוב

ממה נתחיל? אולי מהמעברים הצרים והמעטים מדי שביציעי בלומפילד, תזכורת לשיפוץ שערורייתי שנערך בו לפני ארבע שנים במהלכו בוטלו מעברים, הוצרו הכניסות והוקטנה תכולתו; שיפוץ כה חובבני, שמאז בכל קיץ יש צורך לבצע תיקונים חוזרים באיצטדיון לפי דרישות משרד התמ"ת.

הכשלים והסכנות בו העמידו בסימן שאלה את כמות הקהל שתוכל להיכנס למשחק הנבחרת נגד יוון בקמפיין הקודם, והמחסור במעברים ובפתחי חירום גרמו ללא מעט דפיקות לב בקרב האוהדים שהגיעו בעת מבצע "עמוד ענן" למשחק של מכבי תל אביב נגד בני יהודה, וחששו שלא יוכלו להימלט במקרה של אזעקת אמת. מה היתה הוראת המשטרה, שהבינה זאת גם? לשכב על הרצפה, לקוות לטוב ובטח שלא לנסות לברוח, מחשש לדריסה המונית. כשזה מגיע לענייני ביטחון, כנראה שבאמת אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים.

כתבות ועדכונים נוספים גם בעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

ונמשיך עם טדי, שכשל לחלוטין בחודש האחרון באירוח משחקים מושכי קהל של בית"ר ירושלים, נגד הפועל תל אביב ומכבי חיפה. עומסי תנועה קשים מהכניסה לעיר ועד המגרש הפכו דרך של קילומטרים ספורים לפקק עומד של כשעה וחצי; מחסור במגרשי חנייה שלחו את האוהדים לחפש אותה בצדי הכבישים המובילים למגרש ולהגיע אליו רגלית בין מכוניות דוהרות; צופים רבים נכנסו באיחור למשחק; וחוסר בכיוון התנועה בסיומו הוכיח שכדורגל בטדי אמנם משחקים 90 דקות, אבל צריך לפנות למענו שלוש שעות לפני ושלוש שעות אחרי.

האיוולת נחשפת במלואה בשתי הפנינים החדשות של הכדורגל הישראלי, בפתח תקוה ובנתניה. אין ספק כי בכל מה שקשור למתרחש בתוך האיצטדיון פנימה, מדובר בשדרוג מדהים לחוויית הכדורגל הישראלי. שני המגרשים יכולים ואמורים לארח למעלה מעשרת אלפים צופים כל אחד, אולם כל משחק שבו מגיעה חמישית מהכמות הזו הוא מתכון למהומה גדולה. למרות המיקום הטוב שלהם - בשולי הערים, באזורי תעשייה - מוביל אל כל איצטדיון נתיב גישה אחד בלבד. אחד. ושוב: אחד. צוואר הבקבוק התחבורתי שמשתרך אליהם ומהם לפני ובסיום משחקים, בשילוב חוסר האונים של השוטרים והסדרנים, מוביל לבלגן שהוא הכי רחוק מהחוויה שהם מספקים בתוכם.

ניר קידר

בסיום המשחק של הפועל תל אביב בנתניה השבוע, הופנו חלק מכלי הרכב לכביש עפר צדדי שהוביל אותם כמה קילומטרים צפונה, עד נתניה עצמה, בטרם היו יכולים להסתובב חזרה לכיוון תל אביב; אחרים נותרו תקועים כמעט שעה בחניון; כמה מיואשים פשוט העדיפו לחנות רחוק מהאיצטדיון ולצעוד חצי שעה ברגל. תחבורה ציבורית, אתם שואלים? בפתח תקוה נמצאת תחנת הרכבת עשרות מטרים מהמגרש, אבל אין אף רכבת פעילה בשעות סיום המשחקים; גם בנתניה יש מסילת רכבת צמודה, אבל אף אחד לא חשב לבנות שם תחנה.

הבעיה היא שבעיותיו הלוגיסטיות והבטיחותיות של אוהד הכדורגל הישראלי הן עץ נופל בקרחת יער מבודדת. הן לא נראות מבעד לסרטוני התדמית, הן לא נשמעות על רקע מחיאות הכפיים והן לא מפרות את חגיגות גזירת הסרטים. אולי כשהן יתחילו לאיים על קיומו התקין של יורו 2013, הבעיות האלו יהפכו - סוף סוף - גם לכאב הראש של מי שצריך לתקן אותן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#