חיים ברעם
חיים ברעם
כל העיר
חיים ברעם
חיים ברעם
כל העיר

מאז שג’ורדי קרויף ואוסקר גרסיה קיבלו את המושכות והחלו לנווט את מכבי תל אביב לעונה מוצלחת מקודמותיה, בוחנים את הקבוצה כתבים, פרשנים ואוהדים לפי אמות מידה המתאימות לברצלונה. יש לזה הצדקה מסוימת, שכן שניהם שיחקו בהרכב הראשון של ברסה, וגרסיה אף היה חלק מצוות האימון המהולל של האגודה. שניהם מנסים להחדיר למכבי כמה עקרונות משחק וארגון שמזוהים עם אגודת הפאר הקטלאנית.

בינתיים מוליכות את הטבלה שתי התל אביביות הבכירות, כשרק מ.ס. אשדוד המפתיעה של יוסי מזרחי מאיימת עליהן. צריך לזכור שברצלונה היא כיום מועדון הכדורגל הזר האהוד ביותר בישראל וסגנונה הנהדר שבה כאן לבבות, כפי שעשה בשאר חלקי העולם. אני חייב להודות שתמיד אהבתי את ברסה, מסיבות פוליטיות ומתוך איבה אידאולוגית כלפי ריאל מדריד, אבל ראש הגשר שלהם במכבי הביך אותי במידה ידועה. כיצד ניתן לשמר את העוינות המתונה אבל עתיקת היומין כלפי מכבי, כאשר כמה מטובי אנשינו עובדים באגודה?

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

ובכן, התשובה היא שבשבילי האדומים היו תמיד ירושלמים, לא תל אביבים, ולכן ההתנגדות המסורתית למכבי איננה בוערת בדמי. כך קל יותר לשמור על ניטרליות קרה כקרח. אלא שלא היינו זקוקים למשחק המלבב נגד רמת השרון כדי לזכור ולהזכיר את ההבדלים העצומים שבין מכבי לברצלונה. דווקא גרסיה עצמו פתח שלא בטובתו את הנושא כאשר טען באוזניו של כתב “ידיעות אחרונות” שגם ברסה משחקת עם שלושה קשרים. הכתב הזכיר, ובצדק, שלא מדובר בצ’אבי הרננדס, סרג’י בוסקטס ואנדרס אינייסטה, לבטח שלושת הקשרים הטובים ביותר בעולם. שוב מתברר (וזו היתה דעתי מאז ומעולם) שלא ניתן לבנות קבוצת פאר מתוך חיקוי והתבטלות.

שחקני מכבי תל אביב חוגגים. רוצים להמשיך לשמור על פער של 5 נק' מהפועל ת"א לפני הדרביצילום: שרון בוקוב

מי שראה את בוסקטס, השחקן הכי מקופח בעיתונות העולמית וגם הישראלית, מחלץ כדור בהגנה, מטפל בו כאילו היה לאו מסי או צ’אבי, ומשחררו לשחקן קישור התקפי בכדור חד ומדויק, יבין אולי במה מדובר. גל אלברמן, המוצלח יחסית, לא יכול אפילו לחלום על טיפול כזה בכדור. מבלי להפנים את יתרונות הטכניקה האישית לא נוכל להבין את הדומיננטיות של ברצלונה בכדורגל האירופי והעולמי.

ההפנמה כאן היא חשובה, כי יש לנו נטייה להפריז בערך השחקנים שלנו ולהתאכזב מרה כאשר הציפיות הבלתי מציאותיות מהם מתנפצות ברעש גדול. יכולת אישית גבוהה מאוד היא תוצאה של כישרון מוּלד, המטופח בצורה נבונה ובמסגרת קבוצתית מסודרת, שמביאה להשתלבות הכישרון בטקטיקה. במכבי אין כישרונות גדולים, למעט אלירן עטר, שעליו לא ניתן לבנות טקטיקת משחק של קבוצה מובילה בליגה.

קרויף וגרסיה עושים עבודה טובה מאוד, אבל הם לא אלכימאים, המסוגלים להפיק זהב מנסורת עצים. הם עצמם חייבים לשמור על חוש מידה, להימנע מהשוואות לברסה ולהסתפק בחגיגות ניצחון צנועות על קבוצות כמו רמת השרון, שבעצם שייכות מכל הבחינות לליגה א’.

בוסקטס. אין קשר בין האיש שבתמונה לבין גל אלברמןצילום: רויטרס
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ