שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הדבר הבא כבר כאן

אבי ריקן סוף סוף מצליח למצות את הפוטנציאל, והפריצה שלו עוזרת לבית"ר ירושלים לחזור להיות אחת הקבוצות הכי מהנות לצפייה

שלומי ברזל
שלומי ברזל

אלי כהן חתם על תיקו בשלב מסוים. מתי? בדיוק ברגע בו העלה ערן לוי את בית"ר ירושלים ליתרון 1-2. החילופים שביצע כהן הבהירו כי הדבר היחיד שבאמת חשוב לו, זה לא להפסיד. ודאי לא אחרי ההפסד הביתי לחיפה ולפני המפגש עם מכבי ת"א. כהן, שבימים אלה מתפקד לא מעט כפרומוטר למשחקי הקבוצה ומאדיר את שחקניו ואת אוהדי בית"ר בכל הזדמנות, יודע בסתר לבו שני דברים ברורים. הראשון: בית"ר יכולה בקלות למצוא את עצמה במאבקי התחתית למרות הדיבורים על צמרת ורמיזות על נוכחות בקרב על התואר. השני: אבי ריקן הוא הדבר הבא.

הדרך של ריקן לצמרת מחייבת עוד כמה שיפורים, אבל כבר עכשיו יש שם מרכיבים מבטיחים. ריקן, מה לעשות, עדיין לא מסתדר עם הבקעת שערים פשוטים, מובנים מאליהם, בדקות לא קריטיות. כמות ההחמצות שלו בסיטואציות הללו מתסכלת, אבל למזלו ולזכותו ייאמר כי הוא מפצה על כך בשערים נדירים באיכותם ובחשיבותם.

כך היה השער הראשון  שלו בדקה ה-13, בבעיטה חדה משמאל לימין, כך הביצוע קר הרוח בשנייה האחרונה שסידר ניצחון ברגל ימין החלשה שלו. בתווך הגיעו החמצות מוזרות. מילא. הקריירה של ריקן נראתה בשלב מסוים סיזיפית. הוא נתן הכל, הסכים לשחק בכל עמדה, ירד ללאומית וניסה לשכנע לא מעט מאמנים בבית"ר שהוא ראוי להזדמנות אמיתית, אבל ללא הועיל.

אבי ריקן בטירוף, רגע אחרי שער הניצחון הערב. החיבור עם אלי כהן מאפשר לו להגיע הכי רחוק שאפשרצילום: נמרוד גליקמן

כמה מקרובי משפחתו כבר היו קרובים להרים ידיים והתקשו לראות אותו מגשים את חלומו הגדול בקבוצה היחידה בה רצה להצליח, אבל ריקן, כפי שיעידו מאמניו, המשיך להשקיע ולהתקדם. החיבור עם אלי כהן מאפשר לו בפעם הראשונה להגיע הכי גבוה שאפשר. כהן מאמין בריקן, מציב אותו בתפקיד המתאים לו (קשר התקפי, ממש מתחת לחלוץ) ועוזר לו לשכלל את התכונות הטבעיות שלו - ראיית משחק, בעיטה חדה, חוש ריח לשערים ובעיקר תזמון מצוין להיות במקום הנכון וברגע הנכון.

ריקן הוא גורם משמעותי בחזרה של בית"ר להיות אחת הקבוצות הכי מעניינות ומהנות לצפייה. בעידן בו יש נטייה להשמיץ את הכדורגלן הישראלי ואת ליגת העל, כדאי לזכור שיש גם סיפורים אחרים. והעונה, כדאי שתתחילו להפנים זאת במקום להישמע כמו תקליט שחוק ומגמתי, יש כאן ליגה בכלל לא רעה.

קשה לזכור מחזור שלא ניפק לפחות שני משחקים שהותירו טעם של עוד, והעלייה במספר הצופים במגרשים אינה מקרית. אלו לא רק המתקנים החדשים, אלו בעיקר המאמנים והשחקנים שמרגישים מחויבים לענף ממנו הם מתפרנסים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ