בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הניצחון החשוב בתולדות הכדורגל האנגלי

היום מציינים בממלכה 20 שנה לניצחונה של צ'רלטון על פורטסמות', במשחק שחגג את חזרתה הביתה והיווה השראה לאוהדים רבים

תגובות

היום (רביעי) מציינים באנגליה 20 שנה לאחד הניצחונות החשובים ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי. זה היה מאבק שהתרחש ברובו מחוץ לאיצטדיון כדורגל ועסק סביב גורלה של קבוצה צנועה מדרום מזרח לונדון. אבל המאבק ותוצאתו מעניקים השראה עד היום לאוהדים רבים ברחבי הממלכה.

לפני 20 שנה אירחה צ'רלטון אתלטיק את פורטסמות' למשחק ליגה באיצטדיון הוואלי, אחרי גלות של יותר משבע שנים שהביאה את המועדון לסף חורבן. צ'רלטון ניצחה אז 0-1 משער של קולין וולש. היום מונצח השער, התאריך והמועד על כרזה קבועה ביציע הצפוני של הוואלי. בשבת הקרובה יצוין המשחק והמאבק לפני המפגש מול ברייטון, בגאווה מוצדקת. כיום, הוואלי הוא איצטדיון סימפטי בן 27 אלף מקומות והקבוצה, למרות מספר שנים קשות, נמצאת בקו עליה.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

על פי ספרו המאלף של סיימון אינגליס על מגרשי הכדורגל בבריטניה, צ'רלטון נוסדה ב-1905 על ידי חבורת נערים מקומיים. אחרי מספר שנים של נדודים בין מגרשים בדרום מזרח לונדון, ב-1919 הפכו את הוואלי, מחצבה נטושה בעמק הסמוך, לביתם, שעה שמתנדבים חפרו את מה שהפך למשטח הדשא. המעבר לוואלי סימן את עתיד הקבוצה: צ'רלטון שקעה בחובות וב-1923 החליטה לעזוב את האיצטדיון. הקבוצה עברה לשחק באזור קטפורד, כשבעה ק"מ מצ'רלטון. אחרי שהצופים זנחו את הקבוצה, הוחלט לחזור לוואלי בפעם הראשונה.

האתר הרשמי של צ'רלטון

בשנות השלושים הוגדל האיצטדיון ובמלחמת העולם השנייה ספג היציע הצפוני פגיעה ישירה במהלך הפצצה גרמנית. ב-1947 זכתה הקבוצה בגביע האנגלי, מה שסימן את שנות השיא של המועדון. אך הקבוצה, שהחלה להידרדר ולא בפעם הראשונה, סבלה מעיתוי קטלני. הגבלות הבנייה שהוטלו במהלך המלחמה הוסרו, אבל בדיוק כשהוואלי עמד בפני שיפוץ ב-1961, מת בעל הקבוצה. הוואלי הפך למתקן ענק, מוזנח ומיושן. רק ב-1979 החל שיפוץ האיצטדיון, אבל בעלות מפלצתית. הקבוצה לא הצליחה ליצור מקורות הכנסה חדשים וב-1985, אחרי סדרת החלטות ניהוליות כושלות, פשט המועדון את הרגל וקבוצת רוכשים חדשה החליטה לעזוב את הוואלי.

צ'רלטון עברה לשחק בסלהרסט פארק, ביתה של היריבה האזורית, קריסטל פאלאס, הנמצא כ-13 ק"מ מערבה (אבל יותר משעה נסיעה ברכבת). האוהדים שנאו את המגרש וממוצע הצופים ירד. הקבוצה קבעה שיאים שלילים במספר צופים במשחקי הליגה הראשונה (כ-4,000 צופים בלבד).

אך אז, בשפל המדרגה, כשרבים חשבו שלקבוצה אין עתיד, החליטו האוהדים להחזיר את הקבוצה אל הבית. זו היתה יוזמה נועזת, כמעט מטורפת. הוואלי המופקר הפך לג'ונגל עירוני של ממש ובית לשועלים. ב-1986 החלו עיתונים מקומיים ביוזמה להשבת הקבוצה, ושלוש שנים מאוחר יותר נערכה ישיבת מועצה מקומית בנוכחות יותר מ-1,000 אוהדים כדי להכריע האם לבנות איצטדיון חדש, או לחזור לוואלי.

כשהיו"ר החדש של הקבוצה הודיע על ההחלטה לחזור למקורות, פרצה חגיגה ספונטנית באולם המועצה. בבוקר יום ראשון, ב-2 באפריל אותה שנה, התכנסו מאות אוהדים בוואלי והחלו בעבודות. הם כרתו את השיחים שגדלו פרא, ריכזו את המושבים הרקובים במה שהיה פעם המגרש והדליקו מדורה ענקית. אבל גם הפעם העיתוי היה בעייתי, ושבועיים מאוחר יותר התרחש אסון הילסבורו. סטנדרטים חדשים ומחמירים יותר נקבעו. לא היה די בניכוש עשבים והיה צורך בתקצבי גדול בהרבה.

באותה עת נפתחה חזית חדשה מצד הדיירים המתגוררים סביב המגרש ונדרש אישור ממועצת גריניץ' לתוכניות החדשות לבניית הוואלי. ברוב מוחץ התקבלו טענות הדיירים וצ'רלטון עמדה בפני התרסקות סופית. ללא בית והכנסה סבירה, עמדה הקבוצה בפני גורל שפקד מאוחר יותר את ווימבלדון, אחרי שזו איבדה את ביתה ההיסטורי בפלאו ליין.

בבחירות שנערכו במאי 1990, החליטו האוהדים לא להותיר את גורל קבוצתם לפוליטיקאים והקימו מפלגה מקומית שהסעיף היחיד במצעה היה חזרה אל הוואלי. 11 אחוז מסך המצביעים, 14,838 איש, בחרו ברשימה והצביעו בעד חזרתה של קבוצת הכדורגל המקומית לביתה. ארכיטקט אוהד הקבוצה הגיש תכנית צנועה לאיצטדיון, וב-2 באפריל 1991 התכנסה ועדת התכנון בנוכחות 1,500 אוהדים מתוחים והודיעה על קבלת התכנית.

הקבוצה עזבה את סלהרסט פארק ועברה לאפטון פארק למשך שלושה משחקים עד הכנת הוואלי. שלושת המשחקים הפכו לעונה וחצי. האוהדים נדרשו לתרום כסף לסיום הבנייה ובמשך שישה שבועות עבדו מתנדבים וחברי הנהלה סביב השעון במטרה להשלים את שיפוץ שלושת היציעים, בדיוק כמו מייסדי הוואלי ב-1919.

האתר הרשמי של צ'רלטון

בדצמבר 1992 ראו 8,337 צופים את וולש מבקיע את שער הניצחון במשחק שולי בליגה השנייה, אבל מרכזי בהיסטוריה של אוהדי הכדורגל באנגליה כולה. "אני לא זוכר כלום מלבד השער", כתב לפני עשר שנים אוהד בפנזין הקבוצה על המשחק, "קולין וולש מבקיע, דמעות הקלה. היו לי ימים מאושרים בחיים, לידת בני, אבל האושר של אותו יום ילווה אותי לנצח. דבר לא משתווה לזה".

מאז, הפך הוואלי והמאבק סביבו, למוקד של אוהדי צ'רלטון. אך הוא משמעותי גם עבור אוהדים רבים אחרים. פורטסמות', היריבה באותה משחק, נמצאת במצב דומה בעצמה. אחרי שנים של ניהול קלוקל, עומדת עמותת אוהדים להשלים את רכישת המועדון בתקווה להבריאו ולהצעידו לעתיד שפוי ובריא יותר. ביום ראשון האחרון, שיחקה ווימבלדון מול מילטון קינס דונס, במשחק בין הקבוצה שהוקמה על ידי אוהדיה לבין הקבוצה שגזלה ממנה את מקומה בליגה. ההכרה הזו בכוחם של אוהדים ליזום ולהיות אחראים לגורל קבוצתם, היא המורשת של החזרה לוואלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#