פרשנות

האח הגדול של מכבי חיפה

ההצלחה של בנאדו לא הופכת אותו למאמן כדורגל, ומוכיחה כי בליגה הזו מספיקה דמות חברתית ומלאת מוטיבציה כדי להצליח. מישהו כמו אלירז שדה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד ליפשיץ

מכבי חיפה ממשיכה להוכיח שבליגה הזו אין כל כך צורך במאמן. יש לזכור, ואין לטעות או להתבלבל פה: אריק בנאדו, הסמכות המקצועית העליונה בימים אלה במכבי חיפה, האיש שקובע את ההרכבים והחילופים והמערכים, האיש שמקבל בקבוצה את ההחלטות, הוא איננו מאמן כדורגל.

ייתכן כי בנאדו הוא מנהיג משמעותי, ייתכן כי הוא מוטיבטור, סוג של קפטן עם סמכויות, קפטן משודרג, אבל הוא לא מאמן כדורגל. כי אם בנאדו הוא כן מאמן כדורגל, אז הרי שכמעט כל אחד הוא מאמן כדורגל. זוהי העובדה: עד לפני שבועיים גם בנאדו עצמו היה "כמעט כל אחד".

ממסי עד לונה צ'מטאיי

ינסו לטעון שמדובר במטענים שיש לבנאדו - המנהיגות, היכולת שלו להוביל ולהבין את חדר ההלבשה, ההיכרות העמוקה שלו עם המועדון הזה, הקילומטרז' בתוך המסגרת הזו של חיפה. כל הטענות הללו כנראה נכונות והן אכן הסוד לתוצאות היפות שמשיג בינתיים בנאדו. זה עדיין לא הופך אותו למאמן כדורגל. גם לגוסטבו בוקולי יש מטענים כאלה.

אריק בנאדו, אחרי הניצחון הערב על מכבי נתניה. אם הוא מאמן, האם זה אומר שגם קטן ובוקלי מאמנים?צילום: שרון בוקוב

ומילא בוקולי, גם יניב קטן מחזיק באותם מטענים בדיוק. האם בוקולי או קטן הם מאמני כדורגל? כדי להיות מאמן כדורגל דרוש הרבה יותר ממינוי. האם מהרגע בו יעקב שחר הכריז על מינויו של בנאדו, ולא על מינויו של בוקולי או קטן, הוא גם הפך את בנאדו מהותית לאיש מקצוע?

לפני שבועיים התקבלה ההחלטה, ומאז, חיפה לא מפסיקה לנצח. זה נחמד, זה יפה, אי אפשר וגם אין טעם להתווכח עם התוצאות. אך אין לטעות במסקנה: התוצאות לא הופכות את בנאדו ליותר מאמן ממה שהוא. התוצאות פשוט מוכיחות באופן הכי יבש כי אין צורך בהכרח במאמן כדי להשיג מומנטום בליגה הזו.

ההצלחה היחסית הזו של בנאדו מוכיחה כי אין דבר כזה למעשה "מסלול להצלחה". גם אם באופן זמני, בנאדו כרגע מייצר הצלחה מבלי שעבר כל מסלול. התחנה הנוכחית שלו בקריירה היא הגבוהה, העליונה והנחשקת ביותר, ובו בזמן היא גם הראשונה ביותר. הכל קורה לו ללא מסלול של הכשרה מקצועית.

בנאדו הוא התגלמות של כוכבות נולדת - ווינר בנשמה שיודע לזהות הזדמנות ולהסתער על המומנטום ועל החשיפה. אריק בנאדו, אלירז שדה. נדמה כי גם הגישה של בנאדו כלפי הקבוצה כרוכה למעשה בלא לאמן אותה. הוא מקפיד לדבר על "חבורת הגברים שיש לי פה", ובאותה מידה הוא ממש מתאמץ להקטין מעצמו ולאפשר לכוכבים את מרחב המחיה הנחוץ לאגו שלהם.

הוא לא דוגל בהוראות ומשימות, כי הוראות ומשימות לא הולכות טוב עם אגו. מה שכן הולך טוב עם אגו זה "חבורת הגברים שיש לי פה". לכן, ייתכן כי מה שמלכתחילה סוללת האגואים של חיפה באמת היתה צריכה זה יותר דמות חברתית ופחות מאמן. ותכלס, הוא חתיכת דמות חברתית האלירז הזה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ