בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

מדריך נוער בתחפושת מאמן כדורגל

לצד מבחן התוצאה, הולכת וגוברת המגמה לבחון את הצלחתם של המאמנים על פי יכולתם לחנך את השחקנים ולהלהיבם. אצל אריק בנאדו זה עובד מצוין

7תגובות

לאחרונה בולטת התופעה לפיה מאמני הכדורגל הפכו ברובם המכריע למדריכי נוער, שנבחנים ביכולתם לחנך את השחקנים ולהפיק מהם נורמות התנהגות נאותות. הם נשפטים בהתאם למבחן התוצאה, ופסקי הדין מונפקים לציבור על ידינו, העיתונאים, כמעט בכל שבוע. מכאן נובע גם הלחץ הסביבתי הקשה על המאמנים: לאיש מהם אין אשראי לתקופה של עונה אחת או שתיים. אחרי כמה הפסדים הם הופכים מושא ללעג, ולעתים התקשורת יוזמת לחץ לפיטוריהם.

מובן שאינני מתנגד למסע נגד מאמן כלשהו אם שיטותיו פוגעות בצד האסתטי של המשחק; אני עצמי לחמתי כאן ובטלוויזיה נגד בונקריסטים חשוכי מרפא. אבל הניסיון לשפוט אך ורק על פי תוצאות משחק, שהן לפעמים מקריות לגמרי, הוא חובבני ובלתי הוגן.

מדוע ניר קלינגר מהפועל חיפה הוא נכשל מועד? מה גרם לראובן עטר, שהאוהדים הירוקים המושבעים אהבו אותו כל כך, לנחול מפח נפש כזה במכבי חיפה? עד מתי יצטייר אריק בנאדו כמושיע ומתי תתחיל המקהלה הירוקה לקלל אותו ולחבר שירים שנונים פחות או יותר בגנותו? ומה מקומם של הקשרים, החברויות והאינטרסים ברקימת התמונה המגמתית שמוגשת לאוהדי הכדורגל בכל הקבוצות?

ניר קידר

קשה מאוד לענות על השאלות האלה. יש להניח שדרור קשטן, למשל, עושה עבודה רצינית בבני יהודה חרף אופיו הקשה, ואצל יוסי מזרחי קיים היבט של יושרה ומסירות, שקנו לו במהלך הזמן יוקרה רבה גם בתקשורת שלנו. אבל גם מאמנים טובים ומקצועיים כאלה נתונים ללחצי מבחן התוצאה.

קשטן זוכה לקללות או לחיבוקים לסירוגין וגיבש יחס ציני לתופעות כאלה; מזרחי עובד במ.ס אשדוד ושם קיימת פחות קנאות לקבוצה, אבל גם אוהדיה המעטים יחסית של אשדוד הם ביקורתיים מאוד אחרי הפסד או שניים. משימתם של המאמנים היא כמעט בלתי אפשרית.

עיתונאים שניסו להסביר לקוראים, למאזינים או לצופים את הצלחתו של בנאדו על רקע מפלתו של עטר, לא סיפקו לנו הסברים מקצועיים כלשהם. מי שעוקב באהדה או סתם בעניין אחרי מכבי חיפה נתקל במעין מחסום קונספטואלי שנובע אולי מבורות ברזי המקצוע. הצלחנו בכל זאת להבין שבנאדו הקיף את עצמו בחברים טובים והתחבב מאוד על השחקנים.

אין לזלזל בכך: האווירה הטובה סוחפת את השחקנים לתצוגות טובות יותר. עטר הוא כנראה איש קצת מופנם, ולכן אולי לא הצליח בתפקידו כמדריך נוער בתחפושת של מאמן כדורגל. המורל הגבוה בחיפה בעקבות הניצחונות ובזכות אישיותו של בנאדו שיפר מאוד את מצבה של מכבי חיפה בליגת העל.

אלא שכל הליקויים המבניים שהיו בחיפה בתום תקופת כהונתו של אלישע לוי ועברו בירושה לעטר, נשארו בעינם. הקישור איננו יצירתי או מדויק, ההתקפות מעטות ומקריות והכדורגל האטרקטיבי המסורתי איננו קיים עוד. מורשתם העתיקה של אברהם מנצ’ל ושל אהרון אמר היא רק זיכרון עבר עמום, וגם מורל גבוה לא יחזיר אותה לחיפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#