בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

קול ההיגיון בנתניה מגיע מהיציעים

טל בנין איבד כל קשר עם המציאות, ומסרב להכיר בחלקו בכישלון המועדון. לשם שינוי, האוהדים הם היחידים שמבינים את חומרת המצב

4תגובות

1. טל בנין עושה רושם כאדם הוגן, שמעט פעמים ניסה למכור לנו מציאות מדומיינת. אם קבוצתו ניצחה ושיחקה לא טוב, בנין יאמר כי השיג שלוש נקודות למרות היכולת. זה היה נכון בעיקר כשאימן את הפועל חיפה, וכך פעל כאשר עזב את הקבוצה. הוא לא הסתיר, למשל, את הפגיעה באגו מכך שיואב כץ לא מיהר להחתימו. גם בימיו ההולכים ומתקצרים במכבי נתניה, לא חרג ממנהגו והתאים את חוות דעתו לקצב צבירת הנקודות וליכולת.

הסרוב שלו לקחת אחריות ולהודות בכישלונו בנתניה מעלה שתי אפשרויות לפיכך. הראשונה, ארצית מאין כמותה, עניין השכר. ייתכן שבנין חושש כי אם יתפטר, נתניה לא תראה עצמה מחויבת לשלם את שכרו עד תום העונה. השנייה, מאכזבת ומטרידה באותה מידה. אם לא מדובר בשקרן, אזי בנין איבד כל קשר עם המציאות. הוא כבר לא מסוגל להכיר בחלקו בכישלון הקולוסלי ובמצב האנוש אליו דירדר את המועדון, וטועה להאמין כי רק הוא יכול להושיעו.

נמרוד גליקמן

במצבים מעין אלה, רצוי שיהיו מי שמחוברים קצת יותר למציאות או לפחות מסוגלים להודות בטעות. לא בהכרח בעצם המינוי של בנין, אלא רק בכך שהעסק לא עובד. זה מה שמצופה מקברניטים דוגמת קובי בלדב, אלא שהנהלת נתניה דווקא מיהרה לעשות כל שטות אפשרית. תחילה הפתיעה לפני כחודש בהודעה שבישרה כי בנין ימשיך בתפקידו עד לסיום העונה, למרות שכבר אז הכל נראה רע, אחר כך הוסיפה לו מנטור חביב ונעדר כל אפקטיביות בשם מוטל'ה שפיגלר.

נתניה ובנין, כמו דרכי הגישה לאיצטדיון החדש, משדרים מסר אחד: אין יציאה. ודאי לא מהמבוי הסתום. בסיטואציות מהסוג הזה מתברר לא פעם כי האנשים היחידים שקוראים היטב את המציאות הם יושבי היציע, שכבר מספיק זמן מבקשים התחלה חדשה. הפעם, כדאי לכולם להקשיב להם.

האם על טל בנין להתפטר? ספרו לנו בפייסבוק של "ספורט הארץ"

2. ביום רביעי, במשחק נוק-אאוט, ניפקה באר שבע תצוגת כדורגל נפלאה. מאחר שהיה מדובר בחצי גמר גביע הטוטו, מפעל לא מחייב בעליל, הרגישה באר שבע משוחררת מספיק כדי להציג שמץ מיכולותיה. הערב, בקרית אליעזר, באר שבע שוב נחנקה, וזה קרה לה הרבה לפני שחיפה הבקיעה. באר שבע היא הדוגמה הטובה ביותר לקבוצה שמשלמת מחיר על כך שהליגה הזאת צמודה. צמודה מדי עבורה. יותר משהיא רוצה להשתלב בפלייאוף העליון, החבורה של אלישע לוי מבועתת מהתחתית. זה מוליד קבוצה פאסיבית, שמקווה כי בדרך נס העניינים יסתדרו לטובתה ונמנעת מלעשות משהו למען עצמה.

הגישה הזאת עשויה לעבוד מול לא מעט מועדונים מפוחדים אחרים, אבל היא חסרת סיכוי מול מכבי חיפה החדשה. קבוצה שהבעלים שלה לא חשש לקחת החלטה אמיצה וקשה ולהיפרד ממאמן שכשל, ועתה מנסה בכל כוחותיה להיות אחראית לגורלה. זה לא יוליד בהכרח כדורגל גדול, אבל במרבית המקרים חיפה תעלה למגרש כדי לנצח ולהוכיח שאפשר לשנות כיוון למרות התחלה מזוויעה. מסר שכדאי לנתניה ולבאר שבע לאמץ בהקדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#