בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דעה

אחרי פרישת ורשביאק, די לעסקנות

כדי שעתיד הספורט הישראלי לא יראה כה שחור, יו"ר הוועד האולימפי הבא צריך להיות איש ציבור עם עשייה מוכחת או ספורטאי עבר

3תגובות

אנשים כמו צבי ורשביאק הם בדיוק אלה שהפכו את המושג "עסקן" למאוס בעיני הציבור. זה האיש שמשפטנים, כולל היועץ המשפטי של הוועד האולימפי, קבעו כי "התנהלותו היתה נגועה בניגוד עניינים חמור שאינו עולה עם טוהר המידות".

כאשר היה דירקטור במועצת ההימורים וקשור לחברה הכלכלית של נס ציונה בחר תחת כובעו כחבר ועדת האיצטדיונים להקים איצטדיון בעיר; הוא מהאחראים לפרשת הסיליקון בחלב תנובה; וכאשר אחיו הבדחן רענן הוא יו"ר אחד האיגודים (התעמלות), יש ריח חמוץ באוויר.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

יו"ר הוועד האולימפי הפורש עשה גם כמה דברים טובים. הוא הצטיין בגיוס כסף, לא דבר של מה בכך, והמעטפת שמקבלים הספורטאים האולימפיים כיום היא טובה לאין שיעור מאשר בעבר. ורשביאק סופר כל מדליה באליפות אירופה בדױקים כאילו הוא עצמו השיג אותה, ומנגד קובע שגם "אם היינו חוזרים עם מדליות מלונדון זה לא אומר שיש ספורט בארץ".

טלוויזיה

הוא זוכה בכיבודים נדירים השמורים לשועי עולם, ומנגד מתגאה שאנשי הוועד טסו ¬ מכספי ציבור, יש לזכור ¬ רק במחלקת תיירים. ורשביאק לא מנותק, הלוואי שאפשר היה לפטור זאת בכך. הוא יודע בדיוק איך לנצל את המבנה הארכאי של הספורט בישראל כדי לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה. כך כשהוא מונה באריכות שלל הישגים ומקטין כישלונות, כך שהוא מספח לעצמו הצלחות כמו פרויקט זלינגר בכדורעף, אותו הוועד הפסיק לתקצב, וכך כשהוא טוען שטיפוח הספורט הוא תפקידו של הממשלה ולא של הוועד, הפוך מהכתוב באמנה האולימפית.

הפרישה של ורשביאק מגיעה באיחור, אבל השאלה היה מה ישתנה. כשהוא מצייר את יורשיו הפוטנציאליים ¬ אריה זייף, שלמזלו של הכדורגל הישראלי לא נבחר ליו"ר ההתאחדות, או יגאל כרמי, עוד עסקן מתנועת מכבי ¬ ברור ששום דבר לא צפוי להשתנות. אם יש עסקן שראוי לתפקיד זה דווקא יהודה מעיין, אבל למרכז הפועל אין רוב.

כן, אלה עדיין התנאים הקובעים בספורט הישראלי מודל 2013. ברחבי העולם המערבי נהוג שיו"ר ועד אולימפי יהיה איש ציבור או איש עסקים משכמו ומעלה, או ספורטאי עבר מפואר בעל יכולות גם מחוץ למגרש. אבל אצלנו פוסלים אנשים עם עשייה מוכחת כמו זאב ביילסקי ומועמדים מצוינים כמו יעל ארד. טוענים שאין לה ניסיון, ושכרמי, מנהל מפעל סוללות תדיראן, צריך לחנוך אותה. במה הוא טוב ממנה? כנראה רק בדבר החשוב באמת, עסקונה.

לשנות את המבנה של הספורט הישראלי או להפוך את ישראל למעצמת ספורט? אלה משימות הרקוליאניות. אבל המצביעים בפברואר על זהות היו"ר הבא יכולים להתחיל בצעד קטן-גדול ¬ לא לבחור עוד עסקן שיוציא שם רע לספורט הישראלי.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#