בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוגר בחמישייה

בכדורגל זה לא היה קורה

מה יש לרשויות המס נגד הדוקומנטרי המרגש של ג'ף רוזן? האם דגן יבזורי ישלח את דני עטר לכנסת? ולמי כדאי להצביע באולסטאר?

2תגובות

1. דמיינו לעצמכם שראשי מכבי חיפה בכדורגל היו נחקרים על החתמת שחקנים זרים על חוזים כפולים, שסגן הנשיא עוזי מור היה משוחרר בערבות, שהקבוצה נבדקת תחת זכוכית מגדלת במשרדי רשות המסים. אם זה היה קורה, לא הייתם מפסיקים לשמוע על זה, כותרות העיתונים היו צועקות, תכניות הרדיו לא היו מפסיקות לטחון את העניין, הפובליציסטים היו חותכים את יעקב שחר מכל זווית אפשרית. אז למה אנחנו כמעט לא מתעסקים בפרשת החוזים הכפולים של מכבי חיפה בכדורסל?

נכון, הכדורסל מקבל פחות תשומת לב – בוודאי בכרמל - אבל עדיין. אנשים נחקרים, רשויות המס פושטות ומסביב שקט. בלי מלת ביקורת, בלי העלאת סימני שאלה, בלי כותרות מפוצצות. מכבי חיפה מבינה את זה, משתיקה את העניין, מסרבת להתייחס ומחכה שהסערה תחלוף. כתבי הכדורסל בטח לא עושים לה חיים קשים. בכדורגל זה לא היה קורה.

כך, למשל, הייתם יכולים להיחשף לאליבי של מכבי חיפה, שאמינותו מוטלת בספק. מסתבר, כך לטענתם, שהשחקנים הזרים והמאמן האמריקאי בראד גרינברג חתמו על חוזה נוסף - מלבד זה שהופקד בבקרה התקציבית - מול חברת התקשורת של הבעלים ג'ף רוזן. יש גם תירוץ מקורי לתוספת השכר המפתיעה (והלא חוקית, לטענת האיגוד ורשויות המס).

שרון בוקוב

לדברי חיפה מדובר בחוזה נפרד לחלוטין שלא עוסק בכדורסל. התשלום הוא על הופעה בתכנית טלוויזיה שרוזן מפיק. באיזה ערוץ משודרת הפנינה הזאת, אתם ודאי תוהים. ובכן, מדובר בתכנית מופת בשם "Inside Israeli Basketball" – דוקומנטרי מרגש על מסעם יוצא הדופן של חבורת שחקני כדורסל ומאמן מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לארץ הקודש. מנחת הטלוויזיה ירדן הראל (שאפו על האנגלית המצוחצחת) מפציעה בקטעי הקישור בהם רואים את נופי חיפה, את גרינברג מנווט את דרכו בכבישי חיפה הפתלתלים ואת פול סטול מנסה ללכת על המים כמו ישו. אתם לא הייתם זורקים להם עוד כמה דולרים על הופעה כל כך משכנעת?

גם איגוד הכדורסל לא יוצא טוב מהסיפור. ההודעה הרשמית, "נמתין עד שרשויות המס יסיימו את החקירה", זכורה לנו לרעה מפרשת פנאן (מה איתה, באמת? כבר נסגרה החקירה?). אין לאיגוד מה לחכות. אם מכבי חיפה עברה על התקנון, תענישו אותה. ועכשיו. שמס הכנסה יסגור חשבון עם רוזן מתי שירצה, זה לא עניינכם.

ויש כמובן את עניין "אסור להבריח איש עסקים שמשקיע כסף בכדורסל הישראלי". אז מה אם הוא מרמה, אז מה אם חיפה שלו נהנית, לכאורה, מיתרון על פני קבוצות אחרות שפועלות על פי החוקים, אז מה אם הוא מצפצף על כולנו - העיקר שהוא שם כסף. כך נפל הכדורסל הישראלי עם נחום מנבר, עם גומא אגייאר ועכשיו עם רוזן. אם מכבי חיפה רימתה, היא צריכה להיענש ובחומרה. אפילו אם זה אומר שרוזן יעזוב. נצליח להסתדר בלי סדרת המופת הדוקומנטרית שלו.

צפו בפרק האחרון של סדרת התעודה המרתקת

2. אני רוצה לראות אם הבנתי נכון את השתלשלות העניינים: דני עטר, ראש מועצת הגלבוע שרץ לבחירות ברשימת העבודה, לחץ על ראשי גלבוע/גליל – בה הוא מעורב ביותר ומעניק לה תקציבים מוניציפאליים בפזרנות – לפטר את ליאור ליובין. הבעלים חיים אוחיון סרב, והמועדון אף הוציא הודעת תמיכה רשמית במאמן. עם הגב לקיר, הצליחו שחקניו של ליובין לקלוע 91 נקודות (הממוצע שלהם עומד על 74.8 למשחק), לנצח את המדורגת שלישית בטבלה (אותה מכבי חיפה מהסעיף הקודם) ולצאת לדרך חדשה. מבולבלים? בצדק.

טוב שליובין הצליח לשמור על כסאו, אם כי ניצחון אחד כמובן שלא מרמז על דבר. טוב גם שהישראלים, בראשם דגן יבזורי (אליו עוד נגיע), סוף סוף לוקחים אחריות על המצב הנורא. גם החדשות על החתמת ברנדון באומן, שהיה מצוין בשנה שעברה בראשון לציון, הן משמחות למדי. אז למה ההרגשה עדיין לא נוחה?

כי פתאום אנחנו רואים שגלבוע, שהצטיינה בשדרה ניהולית מרשימה, אווירה רגועה ותחושה מעט אחרת מתקרבת בצעדי ענק לתהום הניהולית של שאר קבוצות הליגה. ריבים בין ראש המועצה לבעלים, בחירה נוראית של זרים, החלטה הזויה לגבי גיבוש הסגל לליגה (גלבוע הלכה על החוק הרוסי – היחידה בליגה חוץ ממכבי תל אביב). מקווה שהניצחון יחזיר את השקט לגלבוע, אך נראה שהצרות הרבה יותר עמוקות מכך. אולי לפחות השלשות של יבזורי יעזרו לעטר בבחירות.

ספי מגריזו
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

3. אז מה, נדבר שוב על ישראלים? בשמחה. יבזורי קלע 30 נקודות עם שבע שלשות. טפירו סוף סוף לקח - או שמא, קיבל – אחריות והראה שכישרון ומנהיגות לא נעלמים גם כשמגרדים את גיל 40; ומורן רוט מוכיח שבוע אחר שבוע – כולל הופעה מופתית ביורוליג – שאם קצת סומכים עליו, לא זורקים אותו ישר לספסל אחרי טעות אחת ונותנים לו את הכבוד הראוי לו (בטח בליגה), הוא יכול להיות פקטור משמעותי השנה במכבי תל אביב. בטח לאור יכולות ריכוז המשחק הדלות של היקמן ולוגאן. לרשימה צריך להוסיף גם את ניב ברקוביץ', שחתום על הניצחון הרביעי בחמישה משחקים של בני הרצליה.

אז מה למדנו, מאמנים יקרים? בעיקר שצריך לתת לישראלים להוביל את הכדור, כי הם עדיין חושבים יותר על טובת הקבוצה מאשר השחקן הזר. ועוד דבר – הם גם יכולים לקלוע, אם רק יבנו להם תרגילים ויתנו להם את הביטחון. אם ליבזורי היו קוראים ג'ונסון, הוא היה מסיים כל משחק עם 40 נקודות.

4. באמת האמנתי שהפועל תל אביב תוכל לנצח את הפועל ירושלים ולהתאושש מהמשבר. ירושלים סיפקה לארז אדלשטיין כל מה שהקבוצה שלו היתה צריכה: הגנה רכה, סף שבירה נמוך וחיסרון בגבוהים שיודעים ורוצים לשמור (קוקיה ככל הנראה גמר את העונה, סמית' עושה טובה בהגנה ודאנקן רך). מול קבוצה כזאת לא צריך לפחד, אפשר לחדור פנימה כמו שהפועל אוהבת ולא לדאוג לגבי הזריקות מהשלוש שלא נכנסות.

אבל הפועל ת"א של המחזור ה-13 זו לא הפועל ת"א של תחילת העונה. ובעיקר הדברים נוגעים להגנה. נכון, הסגל חסר ופתאום הפועל חושבת גם על עבירות, אבל החלק החזק שלה נעלם (ספגה 98 ו-94 נקודות בשני המחזורים האחרונים) ובלעדיו אין ברירה אלא להצהיר – הפועל ת"א מועמדת בולטת ביותר לרדת ליגה. השינוי חייב לקרות בקרוב כדי לשנות את רוע הגזירה.

רמי שלוש

5. מינהלת הליגה הכריזה בקול גדול: נפתחה ההרשמה לאולסטאר. כמו חייל טוב לחצתי על הלינק, אצתי רצתי לקלפי ובעומדי מאחורי הפרגוד סיננתי "אוי וויי" קטן. כן, גם בבחירות האלה אין למי להצביע. החוקים אומרים שצריך להצביע לישראלי וזר מכל קבוצה. אבל רגע, מה ההבדל בין הולמן, טילמן להופסון? והאם אתם יכולים להגיד בשליפה מי יותר טוב בין הארבעה: מילס, דאב, מור או פרי? אתם מכירים בכלל את הזרים של גלבוע בשביל להבדיל מי זה הייז ומיהו ווט?

אולי נמאס לומר זאת, אבל המנטרה נכונה – יש יותר מדי זרים בליגה הזאת, שגם ככה באים והולכים כמו בתחנת רכבת בלי שום סיכוי שנפתח אליהם סוג של חיבה. לעזאזל, אפילו בלי להשאיר לנו סיכוי לזכור את שמם.

בונוס: אל תפספסו את בן רייס מוסר כדור חוץ לריימר מורגן מברק נתניה שלוש שניות לסיום וכמעט מאבד לבני הרצליה את המשחק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#