הלב של בית"ר רק הולך ומתרחב - מגרש ביתי - הארץ
פרשנות

הלב של בית"ר רק הולך ומתרחב

הפועל ת"א ובית"ר ירושלים סבלו מקיץ טראומתי, אבל רק אחת יצאה ממנו רעבה. זה לא יספיק לאליפות, אך זאת בהחלט דוגמה מאלפת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שלומי ברזל

אלי כהן מנהל כבר יותר מחודשיים משא ומתן עם היו"ר שלו, איציק קורנפיין, כמעט מתחנן, להתחזק בחלוץ. זה אינו דו שיח של חירשים מכיוון שקורנפיין בהחלט שומע, זה יותר דו שיח עם מי שחושש לאפשר לקבוצה שהוא מנהל ללכת עד הסוף.

קורנפיין העריך בקיץ, במידה לא מבוטלת של צדק, שבית"ר ירושלים תמצא את עצמה במאבקי תחתית מרים לנוכח הסגל הדל. כהן, לעומתו, ספק מתוך אמונה מלאה או באקט של דרבון פסיכולוגי, דיבר למן הפתיחה על השתלבות של בית"ר בפלייאוף העליון. התעלות מקצועית של כהן וחניכיו הביאה אותה למקום הרביעי ערב המשחק עם הפועל תל אביב והשאלה שמרחפת כבר יותר מדי זמן בבית וגן היא "מה עושים עכשיו?".

ממסי עד לונה צ'מטאיי

כהן ידוע כאיש מקצועי עם עקרונות ברזל, אבל אפילו הוא מגלה גמישות לנוכח המצב הכלכלי הבעייתי של בית"ר. גם אם זה אומר לקפוץ לנסיעה הזויה לצ'צ'ניה שמטרתה מגבית, שנור, או הצעת המרכולת לכל מי שיכול לזרוק עצם. העיקר שלקורנפיין ייגמרו כבר התירוצים והוא יקבל את החלוץ שהוא כל כך רוצה וצריך.

קובי מיואל נישא על כפיים, הערב בבלומפילד. תכליתיות מעוררת השראהצילום: ניר קידר

הבעיה היא שההצלחה של בית"ר וכהן עוזרת דווקא לקורנפיין להתבצר בעמדתו לפיה מדובר בהרפתקה כלכלית מיותרת, שלא לומר מסוכנת. כאשר יו"ר בית"ר מביט בטבלה הוא פוגש שם נתון מטורף כמעט. בית"ר, למרות חוד אנמי, היא הכובשת השנייה בטיבה בליגת העל אחרי מכבי ת"א עם 32 שערים. טיעון לא רע.

בית"ר משקיעה מאמץ פיסי אדיר כדי להבקיע ולוקחת הימור הגנתי לא מבוטל בכל ניסיון התקפה, שמחייב הצטרפות של יותר מדי שחקנים. מעבר למחמאות העצומות שמגיעות לכהן, ראוי גם מאמן הכושר של בית"ר, רוני הלל, לצל"ש על עבודה ברמה הגבוהה ביותר. היתרון הגדול של בית"ר טמון בהנעת הכדור שלה, בתיאום העיוור כמעט בין שחקניה, במיעוט איבודי כדור ובתכליתיות מעוררת השראה. כל מה שניתן לצפות מקבוצה מאומנת לעילא וחדורת מוטיבציה. היו למועדון הזה לא מעט קבוצות גדולות, אבל אין ספק שזאת הנוכחית היא בעלת הלב הגדול מכולן.

ליוסי אבוקסיס, מאמן הפועל תל אביב, יש שלישיית חוד חלומית שכוללת את טוטו תמוז, עומר דמארי וטל בן חיים. אין לו, לעומת זאת, שיטת משחק שתאפשר להם להפיק את המקסימום, ובעיקר יש לו קבוצה כבויה. העובדה הזאת זועקת לשמים בגלל שבית"ר והפועל חוו קיץ טראומתי, דומה בהרבה מובנים, אבל רק אחת מהן יצאה ממנו רעבה מספיק. זה לא יתורגם לזכייה בתואר הנחשק מכולם, אבל זאת בהחלט דוגמה מאלפת.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ