בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדינת ישראל נגד בית"ר ירושלים

המלחמה שמנהלת הקבוצה יחד עם אוהדיה השפויים לא יכולה להיות שלהם בלבד. לאן נעלמו המפכ"ל, בתי המשפט והאוהד היקר ביבי נתניהו?

43תגובות

יוסי שריד ידידי, מחנך מרשים, אדם מלא זכויות ומי שאינו חשוד באהדה לבית"ר ירושלים, טועה. וכך גם אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר ואוהד בית"ר ידוע. שריד טועה בקריאתו להוציא את בית"ר מתוכנו בעקבות מפגן הבורות, הגזענות והשנאה של חלק מאוהדיה, בשל הרעיון לצרף לקבוצה שני שחקנים צ'צ'נים מוסלמיים; אולמרט טועה בהכרזתו בטור שפרסם ב"ידיעות אחרונות", כי לא יגיע עוד למשחקי הקבוצה בשל אותה סיבה. ומעבר לשניים הללו, טועה מדינת ישראל והחברה הישראלית בהנפת דגל לבן אל מול קיני הגזענות שפשו בקרב אוהדי בית"ר.

המלחמה על השפיות, על האנושיות ועל כבוד האדם לא יכולה להיות של בית"ר ירושלים בלבד. להנהלת הקבוצה אין סיכוי בקרב הזה, גם לא להתאחדות לכדורגל ולעומד בראשה, אבי לוזון. לא משנה מה יחליט היום בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, זה יהיה לא יותר מאשר פלסטר על שבר פתוח. אקמול לחולה סופני. ובמקרה הטוב, האור בקצה המנהרה.

הרעיונות של שריד ואולמרט הם לא יותר מהצהרת כניעה, או בקשה להסתיר את החרפה. אף אחד מהם לא מוכן להפשיל שרוולים, לשנס מותניים ולצאת לקרב אמיתי לטובת הרוב האחר, לטובת החברה הישראלית. זהו קרב על הבית יותר מאשר הקרב על בית"ר, ומי שאינו מבין זאת, או חושש להתמודד עם הסיטואציה המאתגרת, בוחר באחת משתי האפשרויות שמייצגים שריד ואולמרט.

ספי מגריזו

העובדות הפשוטות הן שמיעוט קולני במיוחד בקרב אוהדי בית"ר, ארגון טרור של ממש, סיגל לעצמו מאפיינים פשיסטים וניאו נאציים. אפשר להסתכל על הפרומיל הריק של הכוס ולומר נואש, אפשר וכדאי להסתכל על החלק הגדול בהרבה ולשאוב עידוד לקראת המאבק שנכון לשפויים כאן. הרוב המכריע של אוהדי בית"ר אינו שונא ערבים, ובוודאי שאין לו דבר וחצי דבר נגד המוסלמים. לאחרונה, והחל מהשבת האחרונה ביתר שאת, הרוב הזה גם אומר את דברו. הוא בז לחשוכים מהיציע המזרחי, הוא שונא אותם, והוא בעיקר כבר לא חושש מהם. כך גם שחקני בית"ר, שמתעבים את אותו קומץ ומבינים כי הוא משחיר את הרזומה שלהם. מאמן בית"ר, אלי כהן, שזכה לביקורת מוגזמת ופרועה על אבחנה מיותרת בין המוסלמים כאן למוסלמים מעבר לים, התייצב אל מול הפורעים ואמר בלי שום התחכמות שהוא בעד צhרוף שחקנים מוסלמים וערבים לבית"ר. הוא לא ברח, הוא לא התחבא והוא מתמודד בימים אלו עם איומים על חייו.

כל הגורמים החיוביים הללו זקוקים לסיוע, ובאופן הטבעי ביותר, אם כי נאיבי לחלוטין ביחס לטמטום, לאדישות ולבריחה מאחריות שמאפיינים את מנהיגי המדינה ומוסדותיה, הם טועים לחשוב כי יימצאו כאן מי שיבואו לתת כתף. לדאבונם, הם למדים כי כל מי שמצהירים על כוונתם, אומץ ליבם ויכולתם למגר איראן גרעינית ולהתמודד עם זליגת נשק כימי מסוריה לחיזבאללה, אינם אלא משענת קנה רצוץ.

המחוקק הישראלי, בתי המשפט וגורמי האכיפה כאן אינם אלא אסופה של נמושות. או עיוורים לקורה סביבם. אין הסבר אחר לסיטואציה האמורה. קחו, למשל, את המפכ"ל יוחנן דנינו, אחד שלא מחמיץ הזדמנות לעוד אזכור תקשורתי, אבל מקפיד להחמיץ כל הזדמנות כדי לעשות משהו אמיתי. ביום שני האחרון הוא הבטיח כי "משטרת ישראל תמצה את הדין עם העוברים על החוק ותפעל באפס סובלנות כדי למגר את תופעת הגזענות". ובכן, מר דנינו, מה מנע ממך לעשות זאת עד כה, מדוע השוטרים שלך לא נכנסו ליציעים, הסירו את השלטים ("בית"ר טהורה לעד"), עצרו את כל חברי האספסוף והחלו במיגור הזוהמה? היכן הם היו עד כה? ומה באשר לעונשים הקלים עד מחפירים שמקפידים שופטי ישראל לפנק בהם את הגזענים הללו? מדוע הקפידה החברה הישראלית לשדר עד כה לחברי כת "לה פמיליה" ותומכיהם כי האלימות והגזענות משתלמות?

ובכן, בגלל טעות אחת גדולה. יותר מדי אנשים וגורמים כאן הניחו כי זאת הבעיה של בית"ר ירושלים או של הכדורגל הישראלי. אז זהו, שלא. יש כאן לא מעט ארגוני טרור אחרים, על בסיס יהודי אם זה חשוב למישהו, שבכל יום של אדישות לומדים כי אף אחד לא יטרח לעצור אותם. הסיפור של בית"ר ירושלים חייב לשמש מקרה מבחן לחברה הישראלית וליכולת שלה להתמודד עם תופעות בזויות ומסוכנות של טוהר גזע ושנאת האחר. הסתרת המורסה הזאת או התרחקות ממנה אינן הפיתרון. בהרבה מובנים שתי הגישות הללו אחראיות במידה לא מבוטלת לעובדה שיש היום ביציעי טדי יותר תומכים בגזענות ולכך שהם מרגישים נוח למדי להפיץ את הרעל שלהם.

אילן אסייג
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

גם התקשורת הישראלית יכולה לתרום רבות להכחדת הגזענות. בימים האחרונים נדמה שיותר מאשר היא מבקרת את התופעה, היא תורמת להפצתה. יותר מדי כלי תקשורת כאן נתנו זמן אוויר או עמודים לגורמים משיחיים. יש הבדל גדול בין תיעוד השלט המחליא בטדי והתרעה מפני הנגע, לבין ראיונות בהם מתאפשר לחברי ארגון הטרור להפיץ את משנתם הסדורה. התקשורת במקרה הזה מספקת חמצן למי שאינם ראויים לו, ומפרקת במין שמחה לאיד מוזרה את הגורמים בבית"ר שעוד מנסים איכשהו להציל את הבית.

ויש עוד אזרח אחד כאן, שמשום מה לא מצא לנכון לפצות את פיו עד לשעת כתיבת שורות אלה. קוראים לו בנימין נתניהו, והוא ראש הממשלה. לאחרונה הוא מקפיד להתקשר לכל ספורטאי ישראלי שמגיע להישג מרשים, לספר לו על הכבוד הגדול שהביא למדינתנו ולהבטיח הרים וגבעות. כאשר קרית שמונה זכתה באליפות, זימן נתניהו את שחקניה ללשכתו. בתמונות שסופקו לכל כלי תקשורת כאן ובעולם, נראה נתניהו מחליף מסירות בנגיחה עם קפטן קרית שמונה, סלאח חסארמה. ערבי ומוסלמי.

נתניהו הוא אוהד של בית"ר ירושלים. בחגיגות האליפות של עונת 1997/1998 הוא הגיע למרפסת בכיכר ספרא וביקש לומר לאלפים החוגגים רק שתי מלים: "יאללה בית"ר". במהלך מערכת הבחירות ב-1999 הגיע לטדי כדי להקפיץ כדור לפני שריקת הפתיחה. כדי שאף אחד כאן ובעולם לא יחשוב שראש הממשלה שלנו מסכים שבית"ר צריכה להיות טהורה לעד מערבים וממוסלמים, כדאי לנתניהו להתייצב בראש המחנה שמבקש, מאמין ומסוגל לבער את הגזענות מהקבוצה שהוא כל כך אוהב. אנחנו קרובים מאוד לקו האדום, והפתיל כבר הוצת, כבוד ראש הממשלה. חייבים לכבות אותו ולהציל את בית"ר מאוהדיה-שונאיה ואיתה עוד רבים בחברה הישראלית.

צפו בנתניהו, אולמרט ואוחנה בחגיגות האליפות:



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#