בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוגר בחמישייה

אוי אוי אוי, גילי מוסינזון

איך קרה שמהשחקן המצחיק והאינטליגנטי נשארה רק הפרובוקציה? האם גלבוע/גליל תישאר בגלבוע? ופרגון לפרשן הטרי אפי בירנבוים

5תגובות

1. קצת קשה לעכל את התקרית של גילי מוסינזון אתמול עם שרון דרוקר ומאמן הכושר של הפועל ירושלים. קודם כל, כי מוסינזון באמת נראה כמו אחלה גבר; הוא מצחיק, כריזמטי, אינטליגנטי – משהו שחסר מאוד בגזרת הספורטאים המקומית. אבל מצד שני, הוא בלגניסט לא קטן. כמו הקהל של הפועל תל אביב, קשה לזכור דברים טובים שעשה העונה אלא בעיקר את הפרובוקציות.

העבירות המהירות מול האקסית, ההתבטאויות, ההתנגשויות, השחרור והחזרה לאשקלון. נראה שמוסינזון חזר מהפרישה כי היה חסר לו האקשן, והוא משיג אותו בכל הדרכים הלא נכונות. אשקלון החתימה אותו מכמה סיבות: כי הוא עולה גרושים, כי הוא שחקן ישראלי גבוה יחסית, כי הוא מנהיג ומאחד חברתית וכי לא ממש היו לה ברירות אחרות. הבעיה היא – וגם באשקלון הבינו זאת במהלך העונה – שמוסינזון כמעט לא תורם שום דבר על המגרש. נכנס, נותן כמה פאולים, קצת שומר חזק – וזהו. כל השאר זו פרובוקציה.

צפו במוסינזון מוצא מהמגרש על ידי שוטרים:


כשמוסינזון היה שחקן ישראלי נדיר, עם קפיצים ברגליים, מלחמה על ריבאונדים והגנה נהדרת – היה נסבל לחיות עם הדיבורים המיותרים. עכשיו, כשזה מה שנשאר ממנו, זה קצת מעייף. גם התרומה המורלית שהעניק לאשקלון בהתחלה הלכה ודהתה, וכעת הוא בעיקר מעיק. לכן הוא ככל הנראה סיים אתמול את העונה.

אני לא ממש נכנס לדיון מי אשם בתגרה שארעה אתמול באשקלון, וזה גם לא ממש חשוב. העובדה שמוסינזון נמצא בעין הסערה כל כך הרבה פעמים העונה מספיקה. אשקלון נמצאת במצב כל כך גרוע בטבלה שהיא לא צריכה גם להתעסק עם בעיות משמעת. ובעיקר – חבל שזה מה שנשאר מגילי מוסינזון. שחקן שכל כך אהבנו לאהוב, להעריך ולצחוק ממנו. חבל מאוד.

מה גילי מוסינזון? סלומוניקו יזכיר לכם...


2. ההפסד הדחוק למכבי תל אביב קצת השכיח את מה שניתן לראות בטבלה: הפועל חולון והפועל תל אביב – שני מועדונים מפוארים עם קהלי אוהדים מהגדולים בכדורסל הישראלי – מצטופפים בתחתית הטבלה ונמצאים בסכנת ירידה ממשית. מוזר ששתי הקבוצות הגיעו לכך משני כיוונים שונים לחלוטין.

הזרים של חולון מצוינים - ג'רום דייסון רושם מספרים מפלצתיים ופרנק האסל הוא מפלצת ריבאונדים דורסנית – הבעיה היא בישראלים. מי היה מאמין שקבוצת כדורסל תיפול ותקום על שון דניאל? הישראלי הבכיר של חולון כרגע הוא רכז לא ממש מוצלח (וגם לא ממש ישראלי) בשם זאק רוזן, ולשלומי הרוש יש מלא רצון טוב, אבל הרבה פחות יכולת. מעבר לזה, אין לה כלום והשחקנים פשוט נופלים מהרגליים בדקות המכריעות.

המצב של הפועל ת"א הפוך. יש לה אחלה ישראלים, אבל הזרים לא מספקים די נקודות. כל הסיפור עם בחירת הזרים התמוהה השנה של הפועל מרימה גבות. אוקיי, הבנו, אין לכם הרבה כסף, אבל למה לעשות ניסויים על גבי ניסויים? שחקן אחד ברח, השני פשוט לא הגיע, השלישי נחת והתחרט. איך זה קרה?

התשובה היא ארז אדלשטיין. המאמן המוערך צריך להראות שהוא שולט, שהוא מחדש, שהוא מנחית מציאות. בעוד ששאר המאמנים מבינים ששחקנים זרים צריכים זמן להסתגל לליגה המוזרה שלנו, ולכן מעדיפים להעביר שחקנים מקבוצה אחרת או להחתים זרים שכבר היו כאן (והרשימה העונה ארוכה - ע"ע לארי אובאנון, דיון דאוול, ברנדון באומן, ריימר מורגן, אוסטין פרימן, שון טאגרט ועוד ועוד), מאמן הפועל מנסה לתור אחר מציאות ונכשל פעם אחר פעם. לפחות הצליח להנחית כאן את בריאן רנדל.

הפועל ת"א הבינה בשנים האחרונות משהו. גם כשהיתה בלאומית והצליחה עם שני זרים מצוינים (בריאן אסברי ואדריאן יוטר) לנצח בגביע קבוצות מליגת העל, וגם השנה כשהשאירה את שני הזרים שהעלו אותה ליגה (דזמונט סטיט וקרטיס קלי) היא קלטה שאין שום בעיה להצליח עם זרים מהלאומית. לכן היתה יכולה ההנהלה להביא בכסף קטן זרים מוכחים שכבר נמצאים כמה שנים בארץ ומבינים מה הולך כאן. רמון קלמנטה כזה. אבל אדלשטיין עושה ניסויים ומפריח בלונים, ובינתיים הקבוצה עורמת הפסדים.

בגלל הבעיות התקציביות והניהול הלקוי, יש סיכוי גבוה מאוד שחולון והפועל ת"א כלל לא יהיו חלק מסדרות רבע הגמר. וזה כבר הפסד עצום לכדורסל הישראלי, לרייטינג ולעניין שייצר הפלייאוף הקרוב.

שרון בוקוב

3. ואפרופו הנהלות שלא ממש מתפקדות, עצוב לראות מה שקורה השנה בגלבוע/גליל. אם הפועל ת"א וחולון הם מהקבוצות החמות והאהודות בליגה, כאן מדובר במועדון שהיה מהמסודרים והמתוקתקים בכדורסל הישראלי.

כבר גוללתי במדור זה את הבעיות שהובילו למשבר המקצועי העונה בגלבוע, אך מסתבר שמאחורי הקלעים הכל מבעבע עד כדי דיבורים על פירוק החבילה. זה התחיל כשיו"ר מועצת הגלבוע, דני עטר – האיש ששופך לא מעט כסף על הקבוצה - הורה (לא ביקש, לא המליץ – הורה) לפטר את ליאור ליובין. אלא שהבעלים חיים אוחיון והיו"ר ירון אוחיון סרבו, והחליטו להשאיר את המאמן.

כולם חשבו שזה לא יהיה רלוונטי, כי עטר עמד להיכנס לכנסת ברשימת "העבודה", אלא שלבסוף נשאר בחוץ על חודו של קול (היה במקום ה-16, כשהמפלגה קיבלה 15 מנדטים) והוא שב לגלבוע ולמועצה. מאז, כך נראה, יש נתק צורם. עטר – אוהד נלהב שלא היה מפספס משחק בליגה הבלקנית – כבר לא נצפה ביציעי גן נר. גם היו"ר אוחיון, ששב לאחרונה מחו"ל, לא נכח במשחק ביום ראשון. האם גלבוע/גליל תישאר בגלבוע גם בעונה הבאה? כרגע נראה שהפיצול קרוב.

4. המדור יצא לחופשה בשעה שהוכרז על רוממה כאולם שיארח את משחק הגמר, ומאז נשפכו על כך לא מעט מלים. הנה תרומתי לעניין:
א. ברור שמדובר בהחלטה קוסמטית בלבד שלא מעידה על שום דבר, וגם ככה בשנה הבאה שוב משנים שיטה (וטוב שכך).
ב. רוממה זה אחלה אולם.
ג. ולמרות זאת, הוא לא ראוי לארח אירוע בסדר גדול כזה. מכל הדיבורים, אף אחד לא מתייחס במה שטוב לאוהד הכדורסל – ורוממה גרוע מאוד עבורו. עד שלא תהיה כמות מקומות חנייה מספקת באזור – אפילו בתשלום – אי אפשר לארח בו אירועים גדולים. אבל ל-VIP לא אכפת, להם שומרים את החנייה המועטה שצמודה לאולם. לנו נותר לתור את גבעות חיפה.

5. צפיתי ביום ראשון בשידור של מכבי תל אביב נגד חולון והאמת חייבת להיאמר – אפי בירנבוים הוא פרשן פשוט מעולה. מאז עזיבת עפר שלח לפוליטיקה (אולי נארגן טרייד עם דני עטר?) נראה שכבר שכחנו מה זאת פרשנות כדורסל אמיתית. כזאת שמתעלה על האמירות הפושרות שמתארות את מה שכולנו רואים בעדות ה"זה היה סל חשוב", "ההגנה לא מספיק טובה", "איזה זריקה רעה" ובוודאי על קלקולי הלשון ועיוותי השמות הבלתי נסבלים.

עודד קרני / מינהלת הליגה

אפי בא, דיבר על הכדורסל וזה היה פשוט תענוג. הוא הסביר למה יוגב אוחיון לוקה בהגנה, איך דן שמיר מנהל את הסגל, מה בלאט הורה לשחקנים לעשות כשזאק רוזן על המגרש ועוד תובנות נהדרות ממישהו שראה דבר או שניים. איזה כיף שיש פרשן כדורסל שאשכרה עושה את העבודה שלו ומפרשן כדורסל.

ומשהו קטן לסיום:

כל אוהד ספורט אמיתי יתרגש מהספק מתיחה של אוהדי אנאדולו אפס על שחקני הקבוצה. אמנם הרעיון שאוב מקמפיין פרסומי מבריק של הייניקן, אבל הביצוע נהדר. קחו שחקני כדורסל (כולל מיודענו ג'ורדן פרמאר), שימו אותם באופרה, תראו אותם (כמה לא צפוי) משתעממים ואז בא הטוויסט.


אחרי שבמדור הקודם נזכרתי בזוועות גמר הגביע היווני וכמה טוב שאנחנו לא שם, עכשיו אפשר להסתכל על אוהדי אנאדולו ולקנא. איך זה יכול לעבוד כאן? מה ישירו לשחקנים שלנו, "שמעון מזרחי תתאבד כבר"? אוהדי אנאדולו הראו שיש עוד דרכים לגרום לעדר של שחקנים להרגיש שייכות. מסתבר שיש דרכים קצת יותר מתוחכמות לגרום לשחקנים להרגיש מחויבות למועדון מאשר להניף שלט כמו "אם לא תביאו את הדרבי אתם מתים".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#