בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

זאור סדאייב, הסיפור האמיתי

החלוץ החדש של ביתר ירושלים אמנם לא בורך בזריזות יתרה, אך מסוגל לעצור כדור גם אם חייו תלויים בכך. נגד מכבי ת"א זה הספיק

10תגובות

נשים דברים על השולחן. האמת חייבת להיאמר, גם אם היא לא תנעם לרבים. ישנה בעיה אחת, מהותית, עם זאור סדאייב, החלוץ החדש של בית”ר ירושלים - הוא אינו מהשחקנים המהירים בישראל. אם לא הובהרה מידת האנדרסטייטמנט, ניתן לפרט ולומר כי הצעד הראשון שלו אטי והשני הרבה יותר. כשהוא כבר עושה את העשירי, זה לרוב אגב שינוי כיוון, משום שהכדור כבר עבר לרגלי הקבוצה היריבה.

עם זאת, ניכר כי הוא מכפר על העדרה של הזריזות בפיסיות ברוכה, נדירה במקומותינו; הוא מגיע ראשון כמעט לכל כדור שנבעט לעברו גם אם לא למענו, ארוך ככל שיהיה. הוא משתלט עליו, לפרקים בשלמות ולפרקים טוב מעט פחות, ומקנה בכך לשחקני הקישור של בית”ר - ממילא כאלו שבנטייתם הטבעית להצטרף כקו שני, דוגמת ריקן - שבריר שנייה נוסף ויקר ערך להגיע לקרבת מקום ולהציע עזרה.

הוא מבקש את הכדור, אקטיבי במידה שאינה תואמת את העובדה שזוהי עבורו הפעם הראשונה בהרכב וחבריו לקבוצה כמעט זרים עבורו. הוא מאמין ביכולתו, גם אם חלק מחבריו לקבוצה לא ממש, מעדיפים לרוב מסירות רוחב על פני פס עומק פשוט לכיוונו כשהוא עם גבו או פניו אל השער.

נמרוד גליקמן

הוא טכני, גם אם לא במשמעות השטחית שמיוחסת למונח בשיח הכדורגל המקומי; הוא לא מלהטט כעטר ואינו קליל וטבעי בטיפול בכדור כזהבי - במובן זה הוא מזכיר יותר דווקא את לואיג’י צ’נאמו השוער - אך מסוגל לעצור כדור, על הרגל, החזה או הירך, גם אם חייו תלויים בכך ועל גבו הרחב נתלים אותה עת שני בלמים יריבים עם גב רחב לא פחות.

במחצית הראשונה אמש בבלומפילד, כשקיבל את הכדור והוביל התקפה מתפרצת נדירה של בית”ר, לא היסס להסיט את הכדור ימינה לבן שושן, בדיוק בתזמון הנכון כדי להעמידו במצב הבקעה, מבכר את טובת הקבוצה על תהילתו האישית. בן שושן החמיץ ברשלנות, אך זה, כמובן, כבר על אחריותו בלבד. בדקה ה־63 יצא מהמגרש. בדרכו לספסל אחז במותנו ועיוות את זוויות פיו בחיפוש אחר מקורות חמצן, כמנהג בני אדם בסיומו של מאמץ עילאי. הוא לבטח חושב שהוא מסוגל ליותר.

זהו, ולא כפי שנאמר בחודש וחצי של גזענות ובורות, סדאייב מאל”ף ועד תי”ו.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#